דף הבית / מאמרים לתעשיה / 2016-2011 ממצאים מתוך בסיס הנתונים על חברות הסטראט אפ בישראל

2016-2011 ממצאים מתוך בסיס הנתונים על חברות הסטראט אפ בישראל

________________________________________________________________________________

ירושלים, ז’ בסיוון, תשע”ח

21 במאי, 2018

פרסום

144/2018

חברות הזנק (סטארט-אפ) בישראל 2016-2011

ממצאים מתוך בסיס הנתונים על חברות הזנק בישראל

Start-Up companies in Israel 2011-2016

Findings from the CBS Database on Start-Up Companies in Israel

הודעה זו עוסקת בחברות הזנק, שפעלו בשנים 2016-2011. בשנים האחרונות נבנה בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, במימון ובשיתוף המועצה הלאומית למחקר ופיתוח במשרד המדע והטכנולוגיה, בסיס נתונים רחב על חברות הזנק, שפעלו בישראל בשנים 2016-2003. בסיס הנתונים מספק הצצה על אופיין של חברות ההזנק, תחומי פעילותן, שרידותן ונתוניהן הכלכליים (שכר, משרות, פדיון ועוד).

חשוב לציין:

א) במהלך התקופה האחרונה הורחבו מקורות הנתונים של המאגר, והמתודולוגיה לקביעת בשלות של חברות הזנק השתנתה לעומת הנתונים שפורסמו בהודעה הקודמת.

ב) לא נכללו בבסיס הנתונים חברות הזנק שפעלו בשלב ההתהוות (Pre-Seed) וטרם נרשמו באופן רשמי ברשויות המס ובביטוח הלאומי.

·         בשנת 2016 פעלו בישראל 4,362 חברות הזנק, עלייה של 1% לעומת 2015.

·         בשנים 2016-2014 חלה ירידה שנתית ממוצעת של 29% במאזן הפתיחות והסגירות[1] של החברות הזנק. זאת לאחר עלייה שנתית ממוצעת של 12% בשנים 2013-2011.

·         בשנת 2016 נפתחו 625 חברות הזנק ונסגרו 396.

·         בשנים 2016-2011, נפתחו בישראל 4,029 חברות הזנק. 1,509 מתוכן (37%) נסגרו או השהו את פעילותן עד שנת 2016.

·         סך הפדיון של חברות הזנק ב-2016 הסתכם בכ-6 מיליארד ש”ח, עלייה של 2% לעומת 2015 (לוח 1).

·         ב-2016 היו כ-27.5 אלף משרות שכיר בחברות הזנק, עלייה של 7% לעומת 2015.

·         השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר בחברות הזנק בשנת 2016 עמד על 13.8 אלפי ש”ח, עלייה של 6% לעומת 2015, ופי 1.5 מהשכר החודשי הממוצע למשרת שכר בכלל המשק (9.2 אלף ש”ח).[2]

·         72% מחברות ההזנק ו-78% ממשרות השכיר מרוכזים במחוזות תל אביב והמרכז.

·         64% ממשרות השכיר מרוכזות בחברות הפעילות בתחומים מבוססי תוכנה (יישומים לתעשיות ולעסקים, מידע רפואי, אינטרנט, יישומים לטלפון נייד, אבטחה[3], מסחר אלקטרוני ופרסום).

·         בשנת 2016, כ-14% מחברות ההזנק שהיו להן יותר מ-10 משרות שכיר, הוגדרו כ’מהירות צמיחה‘ (High Growth). כ-7% מחברות ההזנק שהיו להן יותר מ-10 משרות שכיר ופעלו לכל היותר 5 שנים, הוגדרו כ’איילות‘ (Gazelles).

·         בשנים 2016-2014 כ-14% מחברות ההזנק קיבלו מענק לביצוע פעילות מו”פ מרשות החדשנות.

להגדרות והסברים

לנתוני התרשימים

דמוגרפיה של חברות הזנק (פתיחות, סגירות, חברות פעילות ומשרות שכיר)

תרשים 1 מציג את מספר חברות ההזנק הפעילות בישראל ומשרות השכיר בהן, בשנים 2016-2011. בשנת 2016 פעלו בישראל 4,362 חברות הזנק, עלייה של 1% לעומת שנת 2015 וגידול שנתי ממוצע של 7% בשנים 2016-2011.

בשנת 2016 היו בחברות ההזנק 27.5 אלף משרות שכיר, עלייה של 7% לעומת 2015.

תרשים 1 – מספר חברות הזנק פעילות ומשרות שכיר, 2016-2011


 

בשנים 2016-2011, 4,029 חברות הזנק נפתחו, ו-1,509 מתוכן נסגרו או השהו את פעילותן.

תרשים 2 מציג את מאזן הפתיחות והסגירות של חברות הזנק בשנים אלו ואת אחוזי הפתיחות והסגירות מסך חברות ההזנק הפעילות בכל שנה (ללא חברות הזנק בשלות). בשנים 2013-2011 חל גידול במאזן חברות ההזנק, מ-410 ל-513. אולם החל משנת 2014 ועד שנת 2016, חלה ירידה של 6% בממוצע שנתי במספר החברות שנפתחו, לצד עלייה של 23% בממוצע שנתי במספר החברות שנסגרו. שינוי זה מוביל לירידה של 29% במאזן בממוצע שנתי במהלך השנים 2016-2014.

תרשים 2 – מאזן פתיחות וסגירות של חברות הזנק והאחוז שלהן מסך החברות הפעילות, 2016-2011

מחזור חיים ודפוסי פעילות בחברות הזנק על פי פדיון, הוצאות ומשרות שכיר

מחזור החיים של חברת הזנק מתחלק לשלושה שלבים עיקריים: שלב ההתהוות (Pre-Seed, Seed וכדומה), שבו היזמים מגבשים רעיון, דרך פעולה ומטרה. שלב הפיתוח (Early R&D, R&D וכדומה) של הרעיון ושלב הצמיחה (Initial Growth וכדומה).[4]

תרשים 3 (א-ג) מבטא את מחזור החיים של חברות ההזנק, שנפתחו בין השנים 2016-2003. בתרשימים מוצגים נתונים על  פדיון, הוצאות ומשרות שכיר ממוצעים לחברה, במהלך 10 שנות פעילות. החברות חולקו לשלוש קבוצות: הקבוצה ראשונה מתייחסת לחברות הזנק (תרשים 3א). הקבוצה השנייה מתייחסת לחברות הזנק שנסגרו (תרשים 3ב) ופעלו לכל היותר חמש שנים. הקבוצה השלישית מתייחסת לחברות הזנק בשלות (תרשים 3ג).

 

 

תרשים 3א מתייחס לקבוצת חברות ההזנק. אפשר לראות כי לאורך כל התקופה בממוצע ההוצאות גבוהות מהפדיון וניתן להסיק כי החברות נדרשות למימון חיצוני להמשך פעילותן.[5] יחד עם זאת, חל גידול של 27% בפדיון לחברה לאורך התקופה. גידול זה מעיד על מציאת מקורות מימון הולמים.

תרשים 3א – פדיון, הוצאות ומשרות שכיר ממוצעים לחברה לפי שנות פעילות בחברות הזנק פעילות ב-2016

תרשים 3ב מתייחס לקבוצת חברות ההזנק שנסגרו ופעלו לכל היותר חמש שנים. בדומה לממצאים ולמודלים תאורטיים בחברות הזנק שנסגרו, חלה עלייה בפעילות בשנים הראשונות ולאחר מכן דעיכה עד לסגירה.

תרשים 3ב – פדיון, הוצאות ומשרות שכיר ממוצעים לחברה לפי שנות פעילות בחברות הזנק שנסגרו

תרשים 3ג מתייחס לקבוצת חברות ההזנק הבשלות. קבוצה זו מרכזת את החברות ההזנק שהצליחו להגיע להבשלה. מעניין לראות שחברות אלו, מציגות רווחיות (הפדיון עולה על ההוצאות) כבר בשנה השנייה לפעילותן ולאורך כל התקופה. הסבר אפשרי הוא, שחלק מחברות אלו עברו תהליך של “אינקובציה” באוניברסיטאות, בבתי חולים או במאיצי חברות הזנק. תהליך המאפשר יציאה מהירה עם מוצר לשוק.

תרשים 3ג – פדיון, הוצאות ומשרות שכיר ממוצעים לחברה לפי שנות פעילות בחברות הזנק בשלות


 

שכר חודשי למשרת שכיר

השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר בחברות הזנק בשנת 2016 עמד על 13.8 אלפי ש”ח, עלייה של 6% לעומת 2015, ופי 1.5 מהשכר החודשי הממוצע למשרת שכר בכלל המשק (9.2 אלף ש”ח).[6]

בחברות שבהן היו לכל היותר עשר משרות שכיר, השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר בשנת 2016 היה כ-12.3 אלף ש”ח. בחברות בהן 50-21 משרות שכיר, השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר כ-20.5 אלף ש”ח. בחברות בהן יותר מ-50 משרות שכיר, השכר החודשי הממוצע 21.1 אלף ש”ח, פי 2.3 ביחס לשכר החודשי הממוצע במשק.

תרשים 4 – שכר חודשי ממוצע למשרת שכיר לפי גודל חברה, 2016

מידע נוסף על פי גודל ההעסקה בשנת 2016 אפשר למצוא בלוח 2.


 

פיזור גאוגרפי

תרשים 5 מציג השוואה גאוגרפית של פתיחות וסגירות לפי מחוז. גודלו של כל עיגול מבטא את מספר חברות ההזנק הפעילות בכל מחוז. בשנת 2016 פעלו במחוז תל אביב 1,836 חברות (גודל העיגול), נפתחו בה 268 חברות ו-159 נסגרו.

אפשר לראות כי עיקר הפעילות של חברות ההזנק בישראל מתרכזת במחוזות תל אביב והמרכז. 72% מחברות ההזנק ו-78% ממשרות השכיר מרוכזים במחוזות אלו.

תרשים 5 – פתיחות, סגירות ומספר חברות פעילות לפי מחוז, 2016

במחוז תל אביב, השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר הוא הגבוה ביותר (14.6 אלף ש”ח). כמו כן, במחוז זה מרוכז 51% מסך השכר בחברות הזנק. לעומת זאת, במחוז ירושלים והדרום השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר הוא נמוך יותר (11.7 אלף ש”ח ו-11.2 אלף ש”ח, בהתאמה).

תרשים 6 – שכר חודשי ממוצע למשרת שכיר בחברות הזנק לפי מחוז, 2016

תחום פעילות

כאמור בשנת 2016 פעלו בישראל 4,362 חברות הזנק, בהן היו 27.5 אלף משרות שכיר, והשכר הממוצע בהן עמד על 13.8 אלפי ש”ח בחודש.

חברות ההזנק סווגו לשישה עשר תחומי פעילות.[7] כ-64% מסך משרות השכיר בחברות ההזנק היו בתחומי פעילות מבוססי תוכנה (יישומים לתעשיות ולעסקים, מידע רפואי, אינטרנט, יישומים לטלפון נייד, אבטחה[8], מסחר אלקטרוני ופרסום). השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר בתחום אבטחה היה הגבוה ביותר מבין תחומי הפעילות ועמד על 18.6 אלף ש”ח.

תרשים 7 – שכר חודשי ממוצע למשרת שכיר ומשרות שכיר לפי תחום פעילות, 2016


 

מהירות צמיחה ואיילות

חברות הזנק מהירות צמיחה (High Growth) הן חברות עם 10 משרות שכיר ויותר, ואחוז הגידול השנתי הממוצע במשרות השכיר שלהן לאורך תקופה של שלוש שנים גבוה מ-20%.[9] איילות (Gazelles) הן חברות מהירות צמיחה שסך שנות הפעילות שלהן אינו עולה על חמש שנים.

בשנת 2016 ל-190 חברות הזנק היו שיעורי צמיחה גבוהים והן הוגדרו מהירות צמיחה. חברות אלו היו כ-14% מסך חברות ההזנק, שפעלו בשנה זו והיו להן יותר מ-10 משרות שכיר. מתוך החברות המהירות צמיחה 36 היו חברות הזנק איילות, כ-7% מתוך אוכלוסיית החברות הזנק. הן פעלו לכל היותר חמש שנים, והיו להן יותר מ-10 משרות שכיר.

לוח א – נתונים על חברות הזנק מהירות צמיחה ואיילות, 2016
סוג חברהמספר
חברות

אחוז מתוך

חברות הזנק[10]

ממוצע  משרות
שכיר בחברה
ממוצע לחברה של השכר החודשי
למשרת שכיר
(אלפי ש”ח)
ממוצע לחברה של  הפדיון החודשי
למשרת שכיר
(אלפי ש”ח)
חברות הזנק מסוג מהירות צמיחה19014%952261
מזה: חברות הזנק מסוג איילות367%932142

תמיכה ממשלתית

בשנים 2016-2014, כ-14% מחברות ההזנק קיבלו מענק לביצוע מו”פ מרשות החדשנות.[11] בשנת 2016 הסתכם המענק בכ-493 מיליון ש”ח, ירידה של 37% בהשוואה ל-2015. 102 מיליון ש”ח מתוכו ניתן לחברות, שעוסקות בתחום הפעילות טכנולוגיות רפואיות. בסכום זה ממומנים כ-50% מתוך עלויות הפרויקטים במו”פ בתחום פעילות זה, כפי שהוערך ברשות החדשנות. אחוז החברות הגבוה ביותר שקיבלו מענק מרשות החדשנות היה בתחום הפעילות מוליכים למחצה (18%), ואילו אחוז החברות הנמוך ביותר שקיבלו מענק מרשות החדשנות היה בתחום הפעילות מסחר אלקטרוני ופרסום (1%).

לוח ב – נתונים על חברות הזנק שקיבלו מענק מרשות החדשנות, 2016
תחום פעילות2016
סך החברותאחוז החברות שקיבלו
מענק מתוך
סך החברות
סכום המענק שאושר
(אלפי ₪)
סך הכל4,3627%492,925
טכנולוגיה חקלאית12210%14,444
טכנולוגיה נקייה2509%30,424
ביטחון6116%10,296
יישומים לתעשיות ולעסקים6958%73,763
מידע רפואי11515%27,011
טכנולוגיות תעשייתיות2039%27,939
אינטרנט6962%19,004
טכנולוגיות רפואיות57612%102,257
יישומים לטלפון נייד5202%7,492
תרופות16513%47,275
אבטחה2628%35,893
מוליכים למחצה8518%31,968
יישומי תקשורת914%5,756
טכנולוגיות תקשורת9012%42,330
מסחר אלקטרוני ופרסום3401%7,295
אחר9110%9,778

 


 

הגדרות והסברים

מתודולוגיה

מאגר חברות ההזנק, שפותח בשנים האחרונות בלמ”ס, מכיל מידע על חברות הזנק וחברות הזנק בשלות, שפעלו במהלך השנים 2016-2003 ושנרשמו ברשויות המס ובביטוח לאומי. המאגר מבוסס על מערכת ‘מרשם העסקים’[12] בלמ”ס ומקורות מידע חיצוניים ופנימיים אחרים.

בשנתיים האחרונות עבר מאגר החברות פיתוח ועדכון משמעותיים הכוללים הוספת מקורות מידע חדשים, שיפור אלגוריתם הזיהוי והסיווג ועוד. פיתוח משמעותי זה יצר סדרה חדשה שאינה מאפשרת השוואה לנתונים שפורסמו במסגרת זו קודם לכן, ראו הודעה לתקשורת בשנת 2016.

הודעה זו עוסקת בחברות הזנק בלבד[13] כפי שהן מוגדרות להלן. חשוב לציין כי ישנם יזמים הפועלים בשלב ה-Pre-Seed, לצורך בחינת היתכנות של רעיון ומציאת משקיעים טרם רישום החברה ברשויות המס בישראל, ופונים לרישומה רק לאחר מציאת מקור מימון הולם. שלב זה אינו נכלל בבסיס נתונים זה.

לצורך בניית בסיס הנתונים, נעשה שימוש במקורות מידע שונים: 1) חברות שנרשמו ברשויות המס ובמוסד לביטוח לאומי ושקיימות במאגר הנתונים של ‘מרשם העסקים’ המנוהל בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. 2) חברות ממאגר הנתונים של חברת ‘IVC Research Center’. 3) חברות ממאגר הנתונים של העמותה ‘Start-Up Nation Central’. 4) מאגר נתונים על קבלת מענק מרשות החדשנות. 5) מאגרי נתונים שהם תוצרים של עבודות סיווג קודמות, אשר נוצרו בשלבים הראשונים של הקמת המאגר.

הגדרות

סוג חברה

חברת הזנק (Start-Up): פועל יוצא של יזמות טכנולוגית מבוססת מחקר ופיתוח לצורך ייסודו של עסק חדש למטרת רווח אשר משאביו מופנים לפיתוח רעיון, שירות או מוצר. עסק זה טרם גרף רווחים או טרם הפך לעסק בוגר (עסק שכל ייעודו שיווק ומכירה של מוצר או שירות מוגמר לשווקים, גם אם מתבצעים בהם תהליכי שיפור ושכלול). לרוב פעילות העסק ממומנת באמצעות גיוס הון.

חברת הזנק בשלה:[14] חברת הזנק שסיימה את שלב הפיתוח של מוצר, שירות או תהליך והחלה בשלב הייצור. שלב זה בא לידי ביטוי בתהליך של צמיחה ברווחים, בעקבותיו החברה מתבססת ומתקיימת בזכות רווחיה ולא על סמך משקיעים.

שלב זה מזוהה במאגר על ידי שלושה ממדים שונים. 1) גיל החברה (יותר מ-10 שנים) ו/או 2) בחברה יותר מ-80 משרות שכיר ו/או 3) הכנסות החברה גבוהות מ-20 מיליון ש”ח. בשלוש השנים הראשונות לפעילותן ייחשבו כל החברות כחברות הזנק גם אם אינן עומדות בתנאים 2 ו-3.

חברות הזנק מהירות צמיחה (High Growth): חברות עם 10 משרות שכיר ויותר, אשר אחוז הגידול השנתי הממוצע במשרות השכיר שלהן לאורך תקופה של שלוש שנים גבוה מ-20%.[15]

איילות (Gazelles): חברות מהירות צמיחה שסך שנות הפעילות שלהן אינו עולה על חמש שנים.

הגדרות נוספות

פדיון:[16] פדיון המדווח למע”מ. סך הפדיון כולל פדיון החייב במע”מ ופדיון ששיעור המע”מ עליו הוא 0%. פדיון החייב במע”מ הוא פדיון שמקורו במכירת מוצרים ובמתן שירותים בארץ (למעט פדיון ששיעור המס עליו 0%) וכן במכירת נכסים קבועים של החברה. הפדיון כולל את כל המיסים העקיפים החלים על המוצרים והשירותים, אך אינו כולל את המע”מ עצמו. פדיון ששיעור המע”מ עליו הוא 0% הוא פדיון שמקורו בעיקר ביצוא סחורות ושירותים, במכירת פירות וירקות טריים ובמתן שירותים לתיירים מחו”ל, אשר שיעור המע”מ עליו הוא 0%.[17]

הוצאות: כולל תשומות המדווחות למע”מ, שכר והפרשים המדווחים לביטוח לאומי.

תשומות: הן ערך הקניות של העוסק מעוסקים מורשים אחרים, המזכה אותו בהחזרי מע”מ. הוא כולל תשומות שוטפות לייצור וקניות להשקעה, כגון רכישת מבנים, ציוד ומכונות. לא נכללות קניות שאינן חייבות בתשלום מע”מ כגון פירות, ירקות ויהלומים גולמיים וכן קניות מועסק שפדיונו פטור ממע”מ18.

שכר: הוא תגמול בכסף או בעין, המשולם על ידי המעסיק לשכיר בעבור עבודתו בתקופת הדיווח, כולל בעבור זמן שלא עבד כגון בגין היעדרויות וחופשות בתשלום. תגמול בכסף מתייחס לשכר יסוד, תוספות יוקר, תוספות ותק, מקדמות, תשלומים בעבור שעות נוספות, פרמיות, תגמולים, קצובות, מענקים ותוספות למיניהן (שוטפים או חד פעמיים) כמו כוננויות, תורנויות, “חודש 13”, קצובות נסיעה, גמול השכלה, גמול השתלמות, תשלומים בעבור החזקת רכב ודמי הבראה. תגמול בעין מתייחס לתשלומים כגון זקיפת הטבה לרכב, לטלפון סלולרי, שי לחגים, לימודים והשתלמויות נסיעה לחו”ל.[18]

הפרשים: פיצויי פיטורים, הפרשות סוציאליות המשולמות על ידי המעסיק כגון הפרשות לקרנות פנסיה, לקופות גמל, לקרנות השתלמות, לביטוח לאומי ולביטוח בריאות.19

משרת שכיר: מספר המשרות של עובדים (קבועים וארעיים), שעבדו באותו חודש לכל הפחות יום אחד או נעדרו זמנית ובתשלום כתוצאה ממחלה, חופשה, מילואים וכדומה, אשר מופיעות בגיליונות התשלומים של מפעלים או מוסדות. משרות המופיעות בגיליונות התשלומים של יותר ממפעל או ממוסד אחד באותו חודש, נספרות כמספר הפעמים שהן מופיעות, כך שלמעשה, הנתונים מתייחסים למספר המשרות שעבורן שולם שכר באותו חודש, ללא התייחסות להיקף המשרה של עובד. כולל משרות שכיר של ישראלים ושל זרים (עובדים מחוץ לארץ ומהרשות הפלסטינית).[19]

שכר חודשי למשרת שכיר: שכר שנתי מחולק בממוצע של משרות שכיר על פני חודשי הפעילות של החברה.

שנת פתיחה: מוגדרת כשנת הפעילות שבה חל תאריך הרישום של פתיחת החברה במע”מ.

שנת סגירה: לעסק שלא דיווח על פעילות עסקית במע”מ (פדיון, תשומות) או בביטוח לאומי (משרות שכיר) במשך שנתיים רצופות, שנת הסגירה תיחשב לשנה הראשונה שבה לא היה דיווח.

תחומי פעילות

חברות ההזנק סווגו לשישה עשר תחומי פעילות. המידע על אודות הסיווג על פי תחום פעילות מתבסס על מרשם העסקים, סקרים שבוצעו בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מרכז המחקר IVC, העמותהStart-Up Nation Central, מאגר המידע של Dun & Bradstreet, עיתונות, אתרי החברות ואזכורים נוספים ברשת האינטרנט.

להלן ההגדרות של תחומי הפעילות:

טכנולוגיה חקלאית (Agro Technology): יישומן של טכנולוגיות שפותחו על ידי חוקרים, חקלאים ותעשיות הקשורות לחקלאות או בשיתוף פעולה עמהם. כולל טכנולוגיות חקלאות העוסקות בחקלאות יעילה וחדשנית, ציוד חקלאות, מערכות טיפול בבעלי חיים וחומרי הדברה.

פרסום

טכנולוגיה נקייה (Clean-Tech): פיתוח טכנולוגיה שנועדה לבטל או להפחית השפעות אקולוגיות שליליות ולשפר את השימוש במשאבים טבעיים. כולל מוצרים, שירותים ו/או תהליכים של טכנולוגיות ידידותיות, טכנולוגיות מחזור, טכנולוגיות למניעת זיהום אוויר וטכנולוגיות לאנרגיה חלופית.

ביטחון (Defense): פיתוח טכנולוגיה לשימוש ביטחון אזרחי וצבאי באוויר, בים ו/או ביבשה.

יישומים לתעשיות ועסקים (Enterprise & Business Application): יישומי תוכנה ופלטפורמות, המיועדים לניהול מערך הייצור והמשאבים בתעשיות השונות (ERP) וכן יישומים המיועדים לאיסוף מידע ולניתוחו כדי לכוון ולאפשר קבלת החלטות מושכלת. כולל תחומי פעילות נוספים בתוכנה, שעבורם לא נמצא מקום בתחום פעילות אחר, כגון תוכנות לעריכת פרסומים, ללוגיסטיקה, לגרפיקה, ל-GIS ועוד.

מידע רפואי (Healthcare IT): מערכות מידע, יישומים ופתרונות המבוססים על תוכנה, המיועדים לניהול ולמיצוי של מידע רפואי, העברתו הבטוחה בין הלקוחות לארגוני הרפואה ולניהול מחקר ושירותים רפואיים.

טכנולוגיות תעשייתיות (Industrial Technologies): פיתוח מוצרים מסוג של מכונות וציוד לשווקים תעשייתיים מגוונים.

אינטרנט (Internet): כלל היישומים והעזרים מבוססי תוכנה המיועדים לשימוש באינטרנט בלבד, כגון רשתות חברתיות, פלטפורמות לעריכה, שיתוף והפצה של תוכן, בידור, חינוך וגם מנועי חיפוש ותשתיות אינטרנט. תחום זה אינו כולל אתרים, דפים ויישומים, אשר עושים שימוש בטכנולוגיות מדף (כגון Wix, Facebook, CourseCraft).

טכנולוגיות רפואיות (Medical technologies): טכנולוגיה, מכשור וציוד לצורך אבחון, ניטור ושימוש רפואי במקרה של טיפול במחלות, בפציעה או בנכות. תחום זה מכיל מגוון רחב של מכשור רפואי: החל במזרק פלסטיק פשוט וכלה במכשור MRI מורכב.

יישומים לטלפון נייד (Mobile Applications): יישומים המיועדים למכשירים סלולריים ולמכשירים חכמים כגון משחקים, בידור, פרסום , עזרים להתנהלות מושכלת (בריאות, ניהול זמן, פיננסים עוד) וכדומה.

תרופות (Pharmaceutical Products): פיתוח של תרופות קונבנציונאליות, גנריות, הומאופתיות, תוספי מזון וויטמינים, לשימוש רפואי לצורך טיפול במחלות ושיפור הבריאות. כולל מחקרים הקשורים לתחום הבריאות, האורגניזם, הגנטיקה והביולוגיה.

אבטחה (Security): יישומי תוכנה או קושחה המיועדים להגנה מפני גישה, שימוש, חשיפה, שיבוש, העתקה או השמדה של מידע ומערכות מידע מצד גורמים, שאינם מורשים או גורמים בעלי כוונת זדון. יישומים אלו נועדו לספק סודיות, שלמות וזמינות של המידע. כולל גם אבטחה שאינה בתוכנה, כגון ייצור מערכות מפני אש ופריצה וכדומה. כמו כן, כולל אבטחה הקשורה בביטחון לאומי, כגון מערכות זיהוי תמונה ותנועה, אמצעים בלתי מאוישים וכדומה.

מוליכים למחצה (Semiconductors): פיתוח רכיבים אשר מספקים זיכרון ופונקציות חכמות במערכות אלקטרוניות. כולל פיתוח התקנים מוליכים למחצה עבור תקשורת אלחוטית וקווית, מעבדי רשת כמו נתבים ומתגים, רכיבי וידאו ואודיו, מעבדים וסנסורים, רכיבים לתעשיית ביטחון לאומי, לציוד תעשייתי, EDA, RFID.

יישומי תקשורת (Telecom Applications): יישומי תוכנה או קושחה, המיועדים לשליטה, לבקרה, לאבחון ביצועים, לתפעול ולסיוע הפעלתן של רשתות תקשורת (לרבות אלחוטיות), טכנולוגיות הטלקום, רכיבים אלקטרוניים ומוליכים למחצה המיועדים לתקשורת.

כמו כן, יישומים המיועדים לטלפוניה ולהעברת קול על גבי האינטרנט (כגון VoIP) או יישומים המיועדים לארגון ולניהול תקשורת מסוג זה.

טכנולוגיות תקשורת (Telecom Technologies): פיתוח טכנולוגיה המיועדת להעברת מידע באמצעים אלקטרוניים. כולל תשתיות המשמשות תיווך בין הפרט לבין גורם אחר לשם העברת מסרים או ידע. כולל רשתות (אלחוטיות או סלולריות) לבית ולתעשייה ורכיביהן, אופטיקה לתקשורת, גישה לפס רחב, NGN ורשתות מתכנסות.

מסחר אלקטרוני ופרסום (E-Commerce & Online Advertising): כולל אתרים, פלטפורמות ויישומים המיועדים ומוקדשים לביצוע מסחר על גבי האינטרנט וכן, טכנולוגיות שיווק ופרסום התומכות בפעילות המסחר. לא כולל יישומי אבטחה של מסחר זה ואתרי מכירות, שיווק או פרסום, העושים שימוש בטכנולוגיות מדף  אשר לא בוצע בהם תהליך פיתוח.

אחר (Miscellaneous Technologies): כולל את תחומי הפעילות, שאינם מבוססי תוכנה ושאינם מופיעים לעיל בגלל שתחום הפעילות הוא ייחודי או אזוטרי.

[1] מאזן הפתיחות והסגירות הוא הפער בין מספר חברות שנפתחו לבין מספר החברות שנסגרו.

[2] השכר החודשי הממוצע במשק כולל עובדים זרים, על פי מדדי תעסוקה ושכר המתפרסמים בלמ”ס והמבוססים על נתוני המוסד לביטוח לאומי.

[3] מתוכן רק החברות שעוסקות בתוכנה.

[4] בספרות המקצועית ניתן למצוא שמות ותתי-שלבים נוספים. כמו כן, הגבולות בין השלבים השונים אינם תמיד אחידים.

[5] מימון חיצוני אינו נכלל בפדיון של החברות.

[6] השכר החודשי הממוצע במשק כולל עובדים זרים, על פי מדדי תעסוקה ושכר המתפרסמים בלמ”ס והמבוססים על נתוני המוסד לביטוח לאומי.

[7] טכנולוגיה חקלאית, טכנולוגיה נקייה, ביטחון, יישומים לתעשיות ולעסקים, מידע רפואי, טכנולוגיות תעשייתיות, אינטרנט, טכנולוגיות רפואיות, יישומים לטלפון נייד, תרופות, אבטחה, מוליכים למחצה, יישומי תקשורת, טכנולוגיות תקשורת, מסחר אלקטרוני ופרסום ואחר. להרחבה ראו הגדרות והסברים.

[8] מתוכן רק החברות שעוסקות בתוכנה.

[9] OECD (2007). Eurostat-OECD Manual on Business Demography Statistics. Paris, France: Author.

[10] אוכלוסיית חברות ההזנק הפוטנציאליות עבור חברות הזנק מהירות צמיחה הן חברות הזנק, שפעלו בשנת 2016 והיו להן יותר מ-10 משרות שכיר. אוכלוסיית חברות ההזנק הפוטנציאליות עבור חברות הזנק איילות הן חברות הזנק, שפעלו בשנת 2016 ולכל היותר חמש שנים ולהן מעל 10 משרות שכיר.

[11] לפחות בשנת פעילות אחת מתוך שנות הפעילות שבהן פעלה החברה.

[12] אוכלוסיית העסקים המצויים במרשם העסקים כוללת את כל היחידות הכלכליות הרשומות והחייבות בדיווח למוסד לביטוח לאומי ו/או לרשויות המע”מ. לפיכך, המרשם כולל מידע על גופים עסקיים המוגדרים כחייבי מע”מ: חברות, עצמאים, שותפויות או מעסיקים החייבים בדיווח למוסד לביטוח לאומי ובכללם מוסדות ללא כוונת רווח, מוסדות ממשלה ורשויות מקומיות או בנקים וחברות ביטוח שאינם חייבים במע”מ אך הם מעסיקים עובדים.

[13] להוציא הנתונים בתרשימים 3 א-ג, שבהם נכללות כל חברות ההזנק, מבלי לגרוע חברות הזנק בשלות.

[14] איתור והגדרה של חברות הזנק בשלות בוצע על ידי בדיקות, שמטרתן זיהוי שלב הרווחיות של החברה בכל אחד מהממדים: זמן, משרות שכיר והכנסה.

[15] OECD (2007). Eurostat-OECD Manual on Business Demography Statistics. Paris, France: Author.

[16] הנתונים פדיון, הוצאות ומשרות שכיר מסופקים על ידי מרשם העסקים, המבוסס על נתוני מע”מ וביטוח לאומי.

[17] הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. (2015). עוסקים ופדיון בענפי הכלכלה על פי מס ערך מוסף 2013-2011 (עמ’ 21). פרסום מס’ 1604. ירושלים: המחבר.

[18] הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. (2015). דמוגרפיה של עסקים מקבץ נתונים סטטיסטיים ממרשם העסקים 2013-2011 (עמ’ 32). פרסום מס’ 1571. ירושלים: המחבר.

[19] הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. (2015). דמוגרפיה של עסקים מקבץ נתונים סטטיסטיים ממרשם העסקים 2013-2011 (עמ’ 32). פרסום מס’ 1571. ירושלים: המחבר.

Print Friendly, PDF & Email

בנוסף אולי תאהב/י

מצטרפים לדף הפייסבוק של מכניקה-נט ונשארים מעודכנים כל הזמן‎

אודות מערכת פורטל מכניקה נט

מערכת פורטל מכניקה נט עושה כמיטב יכולתה להביא בפניכם חדשות , כתבות ,מחקרים ,ידיעות מהארץ העולם ועוד המון אינפורמציה בתחום תעשיית המתכת תעשיית הזיווד הפלסטיק והגומי . בכל הצעה בקשה רעיון נשמח באם תיצרו קשר

בידקו גם

כל שקל שמשקיעים המפעלים מניב תועלת של 3 שקלים לציבור ולכלכלה, כתוצאה מהפחתת מזהמים ושיפור הבריאות

מציינים עשור לחוק אוויר נקי: מעבודה כלכלית שמציג המשרד להגנת הסביבה עולה כי כל שקל …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *