כאשר מעוניינים לבדוק את ההשפעה של הסביבה על מוטות זיון בבטון נתקלים בבעיה. כיוון שלא ניתן למדוד באופן ישיר את ההשפעה על מוטות הזיון בזמן החשיפה (שקילה, תצפית ויזואלית וכו') לא ניתן לדעת את עמידותם בפני קורוזיה אלא רק לאחר סיום הניסוי ושבירת דגמי הבטון (בדיקה הורסת).
ניתן למדוד את ההשפעה הקורוזיבית של הסביבה על המוטות בצורה עקיפה. השיטה שתתואר במצגת זו מסתמכת על תקן ASTM G-109. בשיטה זו נמדד הפרש הפוטנציאל בין מוט זיון שנחשף לסביבה אגרסיבית לבין מוטות שלא נחשפו לאווירה זו. ההנחה היא שמוט שייחשף לסביבה אגרסיבית יעבור קורוזיה מואצת יותר, "יהפוך" מ- Fe ל- Fe2O3. לעומתו מוטות שלא ייחשפו לאווירה אגרסיבית לא ישתנו באותה מידה. הפרש הפוטנציאל שיימדד בין המוט שעבר קורוזיה לבין המוטות שלא עבורו קורוזיה יהיה המדד למצבו של המוט ולהשפעה של הסביבה האגרסיבית.
בדיקה זו נותנת מענה למי שמעוניין לפתח חומר מליטה חדש, לבדוק את ההשפעה של תוספים שונים על העמידות בפני קורוזיה, לבדוק את ההגנה הקורוזיבית שמספקים סוגים שונים של מוטות ולמי שמעוניין לדעת את אורך החיים הצפוי של מוטות זיון בסביבות אגרסיביות.
מאיר וייס ☏+972-4-8469-452 | +972-(0)52-739-0768 תמי אימי – מכון למחקר ופיתוח בע"מ