מאת מירון מירקין-מהספר "למהנדס העולה "
בעיבוד שבבי משנים את צורת החומר ע"י הסרת שבבים ממנו. בעזרת החריטה אפשר להקטין את עוביו של הגליל, בחריטה נשארת הסכין החורטת במקומה בעוד שהחלק אותו חורטים מסתובב כשהוא צמוד אליה.
בכרסום, לעומת זאת, נשאר החלק במקומו והסכין סובבת ומסירה את השבבים. בשיטת הכרסום משתמשים, בדרך כלל, כדי להסיר שכבה משטח פני החלק. הקדיחה היא שיטה אחרת של עיבוד שבבי. לפי שיטה זו חודרת סכין מסתובבת לגוף החלק וקודחת בו חורים. בזמן הקדיחה מעלה הסכין שבבים מעל פני שטחו של החלק. בניסור משתמשים כדי לחתוך גופים שונים. פעולת הניסור נעשית ע"י תנועת הלוך – חזור או תנועה סיבובית של המסור. אם החלק צריך להיות חלק, נשחיז אותו במשחזה או נשייף אותו במשוף.
בעיבוד לא שבבי נעשה שינוי בצורת החומר ע"י יציקה או ע"י עיבוד פלסטי. בשיטת יציקה נחמם את החומר עד שיהיה נוזלי. ניצוק אותו לתוך תבנית ונמתין שייהפך לחלק מוצק בצורה הרצויה. בשיטת העיבוד הפלסטי משנים את צורת החומר ע"י דפיקה, משיכה, לחיצה, כפיפה, גזירה ופעולות דומות אחרות.
היתרון בשיטת העיבוד(עיבוד מתכות) הוא ברמת הדיוק הגבוהה שלה. לעומת זאת מהיר וזול יותר אך פחות מדויק הוא העיבוד הפלסטי. נחליט איפוא על שיטת העיבוד הרצויה לפי סוג החומר והתכונה הטכנולוגית שלו, רמת הדיוק הדרושה וצורתו הסופית.
בכרסום, לעומת זאת, נשאר החלק במקומו והסכין סובבת ומסירה את השבבים. בשיטת הכרסום משתמשים, בדרך כלל, כדי להסיר שכבה משטח פני החלק. הקדיחה היא שיטה אחרת של עיבוד שבבי. לפי שיטה זו חודרת סכין מסתובבת לגוף החלק וקודחת בו חורים. בזמן הקדיחה מעלה הסכין שבבים מעל פני שטחו של החלק. בניסור משתמשים כדי לחתוך גופים שונים. פעולת הניסור נעשית ע"י תנועת הלוך – חזור או תנועה סיבובית של המסור. אם החלק צריך להיות חלק, נשחיז אותו במשחזה או נשייף אותו במשוף.
בעיבוד לא שבבי נעשה שינוי בצורת החומר ע"י יציקה או ע"י עיבוד פלסטי. בשיטת יציקה נחמם את החומר עד שיהיה נוזלי. ניצוק אותו לתוך תבנית ונמתין שייהפך לחלק מוצק בצורה הרצויה. בשיטת העיבוד הפלסטי משנים את צורת החומר ע"י דפיקה, משיכה, לחיצה, כפיפה, גזירה ופעולות דומות אחרות.
היתרון בשיטת העיבוד(עיבוד מתכות) הוא ברמת הדיוק הגבוהה שלה. לעומת זאת מהיר וזול יותר אך פחות מדויק הוא העיבוד הפלסטי. נחליט איפוא על שיטת העיבוד הרצויה לפי סוג החומר והתכונה הטכנולוגית שלו, רמת הדיוק הדרושה וצורתו הסופית.