מכניקה נט פורטל מקצועי לזיווד.
מי עשרת המפעלים הגרועים סביבתית בישראל? מדד ההשפעה הסביבתית 2018:
השרה גילה גמליאל: "עלינו לעבור לשימוש באנרגיות מתחדשות ונקיות – האנרגיות המזהמות צריכות לחלוף מן העולם".
פרסום
השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל הנחתה לפרסם את הרשימה האדומה של המפעלים בישראל: רותם אמפרט, פז אשדוד, בז"ן, כאו"ל ומפעלי ים המלח בראש; עלייה של 80% באיתור ההפרות הנכללות במדד
השרה להגנת הסביבה, ח"כ גילה גמליאל: "עלינו לעבור לשימוש באנרגיות מתחדשות ונקיות – האנרגיות המזהמות צריכות לחלוף מן העולם. ננקוט ביד קשה נגד המסכנים את בריאות הציבור והסביבה. לציבור מגיע לדעת מי הם המפעלים המזהמים, ופרסום מדד ההשפעה הסביבתית חושף בפניו את הסיכונים הסביבתיים של מפעלי תעשייה וחברות ציבוריות.
"ראינו בשנים האחרונות כיצד סיכונים סביבתיים הופכים לסיכונים כלכליים בפרשות כגון עברונה, דיזל-גייט ואשלים, והמדד נותן למשקיעים כלי לניהול סיכונים אלו. עלינו להבטיח שחסכונות הציבור לעתיד, בקרנות הפנסיה ובאפיקי החיסכון הנוספים, לא יהיו רק בטוחים פיננסית, אלא גם לא יסכנו את בריאות הציבור והסביבה"
מדד ההשפעה הסביבתית מציג לציבור את נתוני הסיכון הסביבתי ממפעלי התעשייה שבבעלות ציבורית וממשלתיות * המדד בוחן את הסיכון הסביבתי ביותר מ-100 מפעלי תעשייה גדולים, כ-40 חברות ציבוריות הנסחרות בבורסה וכ-800 תחנות תדלוק ציבוריות * למדד הפעם נוספו לראשונה אסדות תמר ומרי-B
מדד ההשפעה הסביבתית של המשרד להגנת הסביבה לשנת 2018 המתפרסם זו השנה השמינית, מספק את דירוג ההשפעה הסביבתית של חברות ומפעלים הנמצאים בבעלות ציבורית וממשלתית. המדד מספק לציבור מידע השוואתי ופשוט על הביצועים והסיכונים הסביבתיים של חברות ציבוריות בעלות השפעה סביבתית גדולה והמפעלים שבבעלותן. המדד בוחן לעומק את הסיכון הסביבתי של יותר מ-40 חברות ציבוריות, כ-100 מפעלי תעשייה גדולים וכ-800 תחנות דלק, והמתודולוגיה שלו מבוססת על מדד הערכת סיכונים סביבתיים של הסוכנות להגנת הסביבה הבריטית (מדד OPRA).
גם השנה רותם אמפרט נגב דורגה כחברה בעלת ההשפעה הסביבתית הגבוהה ביותר עם עלייה נוספת של 7% בניקוד. אחריה "מככבים" בראש הרשימה האדומה: בית זיקוק פז אשדוד, בז"ן, מפעל כרמל אולפינים, מפעלי ים המלח, גדיב, שמן תעשיות, אסדת תמר, שניב תעשיות נייר ומט"ש איילון. למדד השנה מצטרפות לראשונה אסדות תמר (מקום 8) ומרי-B (מקום 29).
המדד הוא הכלי העיקרי למידע על רמת הסיכון הסביבתי של חברות, שנערך על-ידי גורם ממשלתי, ומאפשר למשקיעים בחברות ציבוריות לקבל אינדיקציה פשוטה וישירה על רמת הסיכון שלהן. התממשות סיכון סביבתי עשויה לגרור הפסדים לבעלי המניות והאג"ח של החברות המזהמות את הסביבה – הפסדים המקטינים את כספי החיסכון האמורים לשרת את הציבור בגיל פרישה. על בסיס המדד, אנליסטים ויועצי פנסיה יכולים לעזור למשקיעים לבחור את אפיק ההשקעה עם החשיפה הנמוכה ביותר לסיכון סביבתי, וכיום כל חוסך לפנסיה יכול לבחור קרן פנסיה עם ציון השפעה סביבתי מיטבי.
סך כל ההפרות שנוקדו במדד עלה ב-80%, כתוצאה מעלייה בהיקף הפיקוח והאכיפה של המשרד.
ממצאי המדד הבולטים:
- בראש המדד נמצא מפעל רותם אמפרט נגב עם עלייה של 7% בניקוד משנה שעברה, אשר משמעותה השפעה סביבתית גדולה יותר. בשנת 2018 התקיימה במפעל אכיפה על הפרות של חריגה בפליטה לאוויר, נוסף על הניקוד משנת 2017 על קריסת קיר בבריכה במפעל שהובילה לשפך מסיבי של חומר חומצי ומסוכן לנחל אשלים. אירועים נוספים משנת 2018 כוללים הפרות על תנאי היתר הפליטה, אי עמידה בזמנים של הגשת מסמכים ודיווחים ואירועי חומ"ס נקודתיים. כמו כן למפעל ניקוד גבוה הנובע מכמות פליטות והעברות לסביבה. החקירה הפלילית שמבצעת המשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה נגד החברה נמצאת בעיצומה בימים אלה. כמו כן, המדינה נמצאת בהליך של תביעה ייצוגית נגד החברה בשל אירוע הדליפה לנחל אשלים, בשם הציבור כולו, על הנזק הסביבתי.
- מפעלים בולטים נוספים במדד:
פרסום
- פז בית זיקוק אשדוד ממוקם השנה במקום השני, עם עלייה של 19% בניקוד. בשנת 2018 הוצא למפעל צו מנהלי בעקבות חריגות בפליטות לאוויר, והתבצע הליך אכיפתי בעקבות אי-ביצוע דיגומים וקיומן של חריגות בפליטות לאוויר כנדרש בתנאי המפעל. כמו-כן תועדו הפרות נוספות הכוללות חריגות והפרות תשתית בתחום הפליטות לאוויר, תחזוקה לקויה בתחום החומרים המסוכנים, וכן ניטור ודיווח שאינו עומד בדרישות. למפעל ניקוד גבוה הנובע מכמות פליטות והעברות לסביבה.
- בתי זיקוק לנפט (בז"ן) ממוקם במקום ה-3 גם השנה עם עלייה של 6% בניקוד משנה שעברה. בשנת 2018 הורשע המפעל בפלילים על זיהום נחל גדורה וקישון בשפכים, אירוע שהתקיים בשנת 2010. בנוסף בוצע שימוע למפעל על אירוע חומרים מסוכנים, והוצאו התראות על הפרות של חריגות בפליטה לאוויר, תפעול לקוי ואי-ביצוע ניטור פליטות לאוויר. במהלך אותה השנה תועדו הפרות רבות נוספות בעיקר של חריגות בפליטות לאוויר של מזהמים שונים, וכן הפרות הנוגעות לטיפול בשפכים ולחומרים מסוכנים. למפעל ניקוד גבוה הנובע מכמות הפליטות לסביבה.
- מפעל כרמל אולפינים ממוקם במקום ה-4 במדד. המפעל הראה שיפור (ירידה) של 13% בניקוד ביחס לשנה שעברה. בשנת 2018 תועדו במפעל הפרות הנוגעות לתפעול הלפיד ומתקני טיפול שמשמעותן השפעה על פליטות לאוויר. כמו-כן תועדו הפרות הנוגעות לחומרים מסוכנים שבעטיין המפעל זומן לשימוע וההפרה טופלה. ניקוד נוסף ניתן על הפרות מהשנים 2016-2017 על הרשעה בפלילים על הפרות של חריגות בפליטות לאוויר, עיצום כספי שניתן על הפרות של מערכת הבקרה ומצלמות הלפיד, צווים מנהליים על חריגות בניטור סביבתי ופליטות חומרים אורגניים נדיפים, התראה ושימוע בתחום הפליטות לאוויר.
- מפעלי ים המלח עלו למקום ה-5 עם עלייה של 29% בניקוד, ונכנסו לעשירייה הראשונה של מדד ההשפעה הסביבתית. בשנת 2018 תועדו במפעל הפרות הנוגעות בעיקר לתחזוקה, תפעול ותשתית בתחום החומרים המסוכנים והאוויר. בנוסף, ניקוד משמעותי ניתן למפעל כתוצאה מכמות הפליטות לסביבה.
- אסדת תמר מופיעה לראשונה בדירוג ההשפעה הסביבתית ונכנסת לעשירייה הראשונה במקום 8. לאסדה ניתן ניקוד גבוה על רכיב פוטנציאל ההשפעה על הסביבה, שעיקרו נובע מפליטות והעברות לסביבה, כאשר האסדה קיבלה את הניקוד הגבוה ביותר שניתן על פליטות לאוויר. אסדת תמר הפרה את הוראות הדין הסביבתי בעיקר בתחום של חומרים מסוכנים וכן חריגות בדיגומי השפכים ומי הייצור. יש לציין כי המדד ל-2018 אינו משקף שיפור שחל בהשפעה הסביבתית של האסדה במהלך 2019 וצפוי להתבטא במדד הבא. השיפור הצפוי בהשפעה הסביבתית של האסדה יגיע כתוצאה מהתקנת מתקן לעיבוי והשבה של הגזים הנפלטים בתהליך ביעילות הפחתה של 98%, שאותו המשרד להגנת הסביבה דרש מחברת נובל להתקין עוד טרם כניסת היתר הפליטה של אסדת תמר לתוקף. החל מחודש מארס 2019 פועל מתקן טיפול זה באופן מלא, ויעילותו נבדקה.
- חברת החשמל השיגה שיפור במדד במספר רב של תחנות כוח, כתוצאה משילוב של הפחתת פליטות מזהמים בזכות המעבר לגז טבעי והקפדה על עמידה בדרישות סביבתיות, כאשר ברוב המתקנים לא נתגלו הפרות כלשהן במהלך 2018.
מרכיבי המדד:
- ההשפעה הסביבתית של החברה – פליטות מזהמים לאוויר, ים, נחל, קרקע, הזרמות שפכים, יצירת פסולת, שימוש בחומרים מסוכנים, רגישות מיקום המפעל (קרבה לאוכלוסייה ומקורות מים). על בסיס נתוני מרשם פליטות לסביבה (מפל"ס) לשנת 2018.
- פיקוח ואכיפה – הפרות של הוראות החוק והתקנות בנושאי הגנת הסביבה שהתגלו במסגרת פיקוח ואכיפה של המשרד להגנת הסביבה.
- ניהול סביבתי – ניקוד חיובי עבור פעילות לשיפור הביצועים הסביבתיים שלא מכוח חובה על פי כל דין: קיומן של מערכות לניהול סביבתי, ביצוע התייעלות סביבתית, דיווח סביבתי וולונטרי.
