דף הבית / מאמרים לתעשיה / כל שקל שמשקיעים המפעלים מניב תועלת של 3 שקלים לציבור ולכלכלה, כתוצאה מהפחתת מזהמים ושיפור הבריאות

כל שקל שמשקיעים המפעלים מניב תועלת של 3 שקלים לציבור ולכלכלה, כתוצאה מהפחתת מזהמים ושיפור הבריאות

מציינים עשור לחוק אוויר נקי: מעבודה כלכלית שמציג המשרד להגנת הסביבה עולה כי כל שקל שמשקיעים המפעלים מניב תועלת של 3 שקלים לציבור ולכלכלה, כתוצאה מהפחתת מזהמים ושיפור הבריאות

סך התועלת הצפויה מיישום מדיניות ההיתרים בכל 175 מפעלי התעשייה והאנרגיה שהחוק חל עליהם היא כ-115 מיליארד שקל • 100 מיליארד שקל מתוכם צפויים להתקבל מהפחתת מזהמי אוויר בתחנות הכוח הפחמיות של חברת החשמל

  • השר להגנת הסביבה, ח”כ זאב אלקין: חוק אויר נקי הוא ללא ספק win win בהא הידיעה ומהווה את גולת הכותרת של המאמצים שלנו להגנה על הציבור והסביבה. הדו”ח שמתפרסם היום מראה שההשקעה בצמצום זיהום אוויר באמצעות חוק אוויר נקי הייתה כדאית מכל הבחינות וכי ניתן להיות גם סביבתי וגם כלכלי. מדינת ישראל עשתה קפיצת מדרגה בההגנה על הסביבה בזכות  אימוץ עקרונות של מדיניות סביבתית כמקובל באיחוד האירופי, הקצאת משאבים וכח אדם למשרד, שקיפות ושיתוף ציבור. צעדים אלה תורגמו לצמצום משמעותי בפליטות זיהום אוויר באיזורים עירוניים ולהפחתת הפליטות בתחנות הפחמיות . כדי לשמר את ההישגים האלה ניצבת לפנינו עוד עבודה מרובה בתחומי האכיפה ,קידום תוכניות לתמיכה בהשקעות סביבתיות בתעשייה. נמשיך להשקיע בטכנולוגיות  ‘קלין טק’ חדשניות לצמצום זיהום האוויר ונקדם הליכים מקלים לפיילוטים של חדשנות כולל חקיקה עתידית בתחומי התעשייה, ייצור אנרגיה והתחבורה.
  • ישראל דנציגר, מנכ”ל המשרד להגנת הסביבה: “החוק עובד, ומשמעותו נטו בריאות לציבור – וזו רק ההתחלה. מכאן אנו מרחיבים את השימוש בחוק להפחתת זיהום אוויר מתחבורה ולהפחתת זיהום מייצור אנרגיה ומשריפות – והכול לשיפור בריאות תושבי מדינת ישראל”
  • ח”כ דב חנין, יו״ר השדולה הסביבתית-חברתית בכנסת: ” לאחרונה מתנהל קמפיין נגד החקיקה הפרטית המואשמת כבזבזנית, ומעמיסה הגבלות מיותרות ומייצרת עבודה מיותרת. אז הנה לנו דוגמה לחוק שהחל את דרכו כהצעת חוק פרטית, שעשה מהפכה אמיתית, ששיפר את הסביבה ואת הבריאות של אזרחי ישראל וחסך מיליארדים למשק. אי אפשר לתת לאינטרסים כלכליים צרים ופרטיים לקבוע את המדיניות ואת החיים שלנו. את החשיבה הזאת, שמבטאת המהפכה הסביבתית בחקיקה, צריך להמשיך ולהרחיב לכל מישורי החיים. כדי להגן על הבריאות שלנו, על האוויר שאנחנו נושמים, על השטחים הפתוחים שלנו, על החופים והים בהם אנחנו מבלים, לתכנן בצורה שסופרת את בני האדם היום ובעתיד. אם רוצים לעשות את זה נכון צריך לשתף בתהליך, את הכנסת, את התנועה הסביבתית ואת הציבור”
  • עו”ד עמית ברכה, מנכ”ל אדם טבע ודין: “אנחנו גאים על המהלך לחקיקת חוק אוויר נקי שאדם טבע ודין היתה חלוצה שלו. החוק נועד בראש ובראשונה לתרום לאוויר נקי והגנה על בריאות התושבים, אבל היום אנחנו יודעים כי חשיבותו רחבת היקף הרבה יותר – בעצם היותו מקרה לדוגמה המלמד על היכולת לעצב מציאות באמצעות חקיקה סביבתית מערכתית, לנו ולדורות הבאים. החוק קיים כבר 10 שנים אבל מלאכתנו לא תמה. על קובעי המדיניות עומדת החובה ללמוד מהחוק וליישם זאת על נושאי סביבה אקוטיים נוספים וזאת, כדי להבטיח שמירה על סביבה נאותה לשנים הבאות”
  • ניר קנטור, מנהל איגוד הכימיה, פרמצבטיקה ואיכות הסביבה: “הפחתת הפליטות המשמעותית היא תוצאה של השקעת משאבים עצומה על-ידי התעשייה. עם זאת, התעשייה הישראלית נאלצה להשקיע השקעות עודפות משמעותיות ליישום חוק אוויר נקי, וזאת בשל דרישות מחמירות ביחס למקובל בעולם המפותח. נדרשים תיקונים בחוק ובאופן יישומו למניעת המשך פגיעה בתעשייה ובתדמיתה”

 

במלאת  10 שנים לחוק אוויר נקי (2008) ניתן לקבוע חד-משמעית: תרומתו של החוק לציבור, לאיכות החיים של אזרחי המדינה ולמשק בישראל עולה לאין שיעור על ההשקעה הכלכלית הנדרשת ליישומו של החוק.

פרסום

עבודת מחקר שביצע המשרד להגנת הסביבה באמצעות יועציה חברת DHVMED, בחנה את התועלות והעלויות הצפויות מיישום הסבב הראשון (2016-2011) לאסדרת פליטת מזהמים לאוויר מ-175 מפעלי תעשייה ותחנות כוח. המחקר מראה, כי על כל שקל שמושקע ביישום חוק אוויר נקי חוסך לציבור ולמדינה 3 שקלים.

העבודה הוצגה היום (ה’) באירוע משותף שקיים המשרד להגנת הסביבה, השדולה החברתית-סביבתית בכנסת, אדם טבע ודין והתאחדות התעשיינים.

הליך ההסדרה חייב השקעות גבוהות באמצעי הפחתה – 38 מיליארד שקל – החלק הארי, כ-34 מיליארד שקל בתחנות הכוח הפחמיות,  והניב תועלת מרובה. סך התועלת הצפויה מיישום מדיניות ההיתרים בכל המפעלים נאמדת בכ-115 מיליארד שקל – כ-100 מיליארד שקל מתוכם צפויים כתוצאה מהפחתת מזהמי אוויר בתחנות הכוח הפחמיות של חברת החשמל. חישוב עלות-תועלת (חלוקת  התועלת הצפויה בסך העלויות)  מורה על יחס חיובי של 3 ל-1. ובמילים אחרות: כל השקעה של שקל בודד שמבצעים המפעלים מניבה 3 שקלים בתועלת למשק כתוצאה מהפחתת מזהמים והטבה לבריאות הציבור. מהבדיקה שנערכה נמצא עוד, כי רוב המפעלים בכל ענפי התעשייה וייצור האנרגיה חוצים את מבחן הכדאיות הכלכלית ומניבים תשואה חיובית למשק.

 

הרקע

עד לכניסתו לתוקף של חוק אוויר נקי, נעשתה הבקרה על שיעורי פליטת מזהמים של מפעלי תעשייה וייצור אנרגיה בדרך במסגרת פרטנית של הליכי רישוי עסקים או צווים אישיים. הפיקוח על כלי רכב מסחריים וציים של כלי רכב נעשה בדרך של תקנות. חוק אוויר נקי שנחקק ב-2008 נועד להסדיר פליטת מזהמים לאוויר מכל מקורות הפליטה.

 

בתקנות שהותקנו עם כניסת החוק לתוקף, נקבעו ריכוזיים מרביים בסביבה של מזהמי אוויר שהנפוצים שבהם: תחמצות גופרית (SO2), תחמוצות חנקן (NOX), חלקיקים (PM10, PM2.5) ותרכובות אורגניות נדיפות (NMVOC) שונות  כגון בנזן (C6H6).

הליכי האסדרה ומתן ההיתרים

פרסום

החובה לאסדרת הפליטה באמצעות היתרים הושתה על 175 מפעלי תעשייה (כימית, מינרלית, יצור ועיבוד מתכות, עיבוד פסולת ואחרים) ומפעלים לייצור אנרגיה  (בהם  תחנות הכוח הפחמיות).

מנגנון ההיתרים שמופעל, לפי הדירקטיבה האירופאתית (Industrial Emission Directive – IED) שואף להשיג את רמת ההגנה הגבוהה לבריאות האדם ולסביבה בטכניקות של הפחתה מיטביות המביאות בחשבון שיקולים טכנולוגיים וכלכליים (Best Available Technique – “BAT”).

הדרישות בהיתר מורכבות מפתרונות טכנולוגיים שנבדקו מבחינה מקצועית וכלכלית ונמצא שהם זמינים ליישום מעשי בתעשייה, ומביאים לשיפור בביצועים הסביבתיים.  בתהליך קבלת ההיתר נדרש המפעל להציג למשרד להגנת הסביבה : סקר של תהליכי הייצור , סקר פליטות, סקר פערים מהטכניקה המיטבית הזמינה (BAT), השוואת חלופות של טכניקה מיטבית אפשרית, הערכת עלויות, הערכת פליטות עתידיות וסקר פיזור מזהמים סביבתי ולבסוף תוכנית יישום להתקנת טכניקת הפחתה העומדת בבערכי הפליטה שייקבעו בהיתר. לפני הוצאה סופית של היתר הפליטה, מפורסמת לציבור להערות טיוטת ההיתר ובמקרים בהם התקבלו הערות רבות מהציבור אף התקיים דיון פומבי. בספטמבר 2016 הסתיים הסבב הראשון של מתן ההיתרים.

היתרי הפליטה ניתנים ל-7 שנים. השנה החל הסבב השני של מתן התרי הפליטה של מפעלים. דוח העלויות והתועלות המתפרסם עתה מעניק למשרד להגנת הסביבה מידע רב לקראת הסבב השני.

 

Print Friendly, PDF & Email

בנוסף אולי תאהב/י

מצטרפים לדף הפייסבוק של מכניקה-נט ונשארים מעודכנים כל הזמן‎

אודות מערכת פורטל מכניקה נט

מערכת פורטל מכניקה נט עושה כמיטב יכולתה להביא בפניכם חדשות , כתבות ,מחקרים ,ידיעות מהארץ העולם ועוד המון אינפורמציה בתחום תעשיית המתכת תעשיית הזיווד הפלסטיק והגומי . בכל הצעה בקשה רעיון נשמח באם תיצרו קשר

בידקו גם

הראש הישראלי ממציא לנו פטנטים, הראש היפני יכול לגרום להם להפוך למציאות.

מאת : יריב עייני   ישראל נחשבת ובצדק לאומת הסטארט-אפ העולמית. הראש הישראלי ממציא לנו …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *