דף הבית / חדשות תעשייה / חיל האוויר הקים צוות משימה ייעודי לטיפול באיום הרחפנים

חיל האוויר הקים צוות משימה ייעודי לטיפול באיום הרחפנים

 

דיון בוועדה לביקורת המדינה על ההיערכות הלאומית להגנה מפני איום הרחפנים

חיל האוויר הקים צוות משימה ייעודי לטיפול באיום הרחפנים

פרסום

יו״ר הוועדה ח״כ שלי יחימוביץ׳: ״דו״ח המבקר הוא דוגמה קלאסית לחשיבותה ולעוצמתה של ביקורת בזמן אמת – איננו רוצים לחכות לאירוע, חלילה, שלאחריו יבואו וישאלו ׳איפה הייתם׳״; ראש מנהלת מגן אל״מ אסף מלר: ״הקמנו היום צוות משימה ייעודי לטיפול באיום הרחפנים בהובלת חייל האוויר ובהשתתפות כלל גופי הביטחון הרלוונטיים, בתוך חצי שנה נגבש ונציג נהלי עבודה״; המשנה לראש המל״ל איתן בן דוד: ״לקח לנו שנתיים וחצי לסיים את עבודת המטה בעניין – יצרנו שפה משותפת בין כל גופי הביטחון ובשבוע שעבר הקבינט קבע חלוקת סמכויות ברורה בין הגופים״; היועץ המשפטי לאגף התכנון במשטרת ישראל רפ”ק אמיר ליפשיץ: ״משטרת ישראל לא עסקה כלל בטווח האווירי – לא גילוי, לא מענה, לא איומים – ועכשיו אנחנו מתחילים להסתכל לשמיים״;

הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת קיימה היום (ב’) דיון על ההיערכות הלאומית להגנה מפני איום הרחפנים בעקבות דוח הביקורת המיוחד של מבקר המדינה בנושא. חלקו השני של הדיון התקיים בפורום חסוי ומצומצם בוועדת המשנה לענייני ביטחון של הוועדה לענייני ביקורת המדינה. תוכן הודעה זו מתייחס אך ורק לדיון הגלוי, ואולם בסוף הדיון בוועדת המשנה, ציינה יו״ר הוועדה, ח״כ יחימוביץ׳, כי חל שיפור משמעותי ביותר בהידברות בין הגופים הבטחוניים וכי מעל לסוגיית ההסדרה עומדות סוגיות טכנולוגיות ומבצעיות אשר ידרשו תקצוב ייחודי.

יו”ר הועדה לענייני ביקורת המדינה ח”כ שלי יחימוביץ’: “אנו דנים היום פומבית בשאלת ההיערכות הלאומית לאיום הרחפנים לאחר שכבר דנו בדו”ח המבקר במסגרת ועדת המשנה לענייני ביטחון, והסרנו את החיסיון על רוב חלקיו. עצם הגשת הדו”ח, חשיפתו לציבור והעיסוק התקשורתי בו, לבטח שימשה זרז לכינוס הקבינט המדיני-בטחוני, ואני מרשה לעצמי לומר כי ייתכן וגם כינוס הועדה היום שימש זרז כזה. אני מברכת על כך. הדו”ח הזה הוא דוגמה קלאסית לחשיבותה ולעוצמתה של ביקורת בזמן אמת. יש חשיבות עצומה לכך שאנו דנים היום בחוסר ההיערכות המספקת לאיום הרחפנים, בכל מה שנוגע הן לסוגיות הביטחוניות, הן הפליליות והן הרגולטוריות-אזרחיות – לפני שחלילה יתרגש עלינו אסון. איננו רוצים לחכות לאירוע, חלילה, שלאחריו יבואו וישאלו “איפה הייתם.”

“מדובר בתופעה שהולכת ומתעצמת ואין לה מענה. עולם כאוטי ובלתי מוכר עם רגולציה מינימלית. מתוך כ-20,000 רחפנים רק 1.4% רשומים; על כל השאר אנו כלל איננו יודעים, וכשרחפן עולה לאוויר איש אינו יודע על כך. התשובות הפורמליסטיות שקיבלנו כאן אינן מספקות, בין היתר כיוון שהחוקים שנכתבו לאסדרת תחום התעופה האזרחית עוצבו הרבה לפני שהבעיה צצה. לחלוטין לא סביר בעיני שכעבור שנתיים וחצי של עבודת מטה במל”ל, כעת מבטיחים לנו שבעוד חצי שנה רק יחליטו אם תהיה רגולציה כן או לא. אתם לוקחים בחשבון שבזמן הזה עלול להיות פיגוע? למה אתם כל כך איטיים?”

“אני קוראת מכאן למל”ל, לצבא, למשרד לביטחון פנים, לרשות התעופה האזרחית, למשטרה, ולכל הגורמים הרלוונטיים האחרים, להגביר את הקצב הלא מספק של אסדרת הנושא. על אף שלסוגיה יש עוד היבטים חיוביים ומוצלחים, אנחנו בוועדה לביקורת המדינה נמשיך לעסוק בעיקר בהיבטים הביטחוניים, ונשוב ונעקוב אחר ההיערכות הלאומית בהקשר זה עוד בטרם תחלוף חצי השנה עליה דיווח איתן בן דוד המשנה לראש המל״ל.”

תא”ל במיל יוסי ביינהורן מנהל החטיבה לביקורת מערכת הביטחון חשיבות הדוח היא בהצפת הנושא ובהנעת תהליכים כפי שאנחנו רואים שאכן נעשה. זמינות השימוש הגדלה בכלים אזרחים, בשילוב גורמים ביטחוניים ופלילים יכולים להביא לפגיעה בחיי אדם. תופעה זו מחייבת פעולה לאומית משולבת של גורמי הביטחון אכיפת החוק והסדרה.  על עוצמת האיום עמד רה”מ ביוני 2017 ואמר כי אנחנו לא יכולים לחזות את ההסתעפויות של האיום.

ביינהורן פירט מספר אירועי בטיחות שאירעו על יד שימוש ברחפנים; 13.12.17 נתב”ג נסגר לרבע שעה בשל חדירת רחפן לשטח האווירי, 17.10 בקנדה רחפן פגע במטוס עליו 8 נוסעים שלבסוף הצליח לנחות בשלום, מאי 17 רחפן נכנס לקו הנחיתה בשדה דוב וסיכן מטוס, בינואר 2016 מסוק עבר חמישים מטר מרחפן בקו החוף בהרצליה. בשנת 2014 נרשם אירוע בטיחות אחד בלבד, בשנת 2016 נרשמו 24 אירועים וטרם נמצאים בידינו הנתונים על שנת 2017.

הדוח קובע כי  לא הוחלט מיהו הגורם האחראי להגנה מרחפנים בתוך המדינה, המשטרה או הצבא ובפועל יש ריק; במישור הביטחוני צה”ל וחיל האוויר אינם ערוכים למענה שלם לאיום הרחפנים; ולא קיימת הסדרה פורמלית לרישיון ורישום.

המשנה לראש המל״ל איתן בן דוד: “עבודת המטה בתחום הרחפנים החלה בשנת 2015, עוד לפני דו”ח מבקר המדינה, והגענו לתוצאות יפות. ההבנה כי הנושא איננו מוסדר הייתה הבנה עצמאית שלנו. לקח לנו שנתיים וחצי לסיים את עבודת המטה – לצופה מן הצד זה עלול להיראות זמן ממושך – אך למי שעוסק בהסדרות מן הסוג הזה ברור כי מדובר בתהליך שלוקח זמן רב. ניגשנו לדיון אך ורק מן הזווית הביטחונית, כשעבודתנו נועדה לאפשר לכל גורמי היבטחון לאפשר פיתוח שיטות ואמצעים להיערכות ולמתן הגנה. את מסקנותינו הגשנו לקבינט ביוני, אך ראש הממשלה ביקש לראות שינוי במספר היבטים, ולכן חזרנו אל הקבינט בשבוע שעבר.״

״הדבר הראשון שהסדרנו הוא תחום ההגדרות. יצרנו שפה משותפת בין כל הגופים. שנית, ביצענו חלוקת סמכויות ברורה: צה”ל אחראי על גבולות המדינה והשטחים שבאחריותו, והמשטרה על השטחים שהיא אחראית עליהם מתוקף החוק. זו פעם ראשונה שהמשטרה קיבלה אחריות על איום הרחפנים, וזה לא דבר של מה בכך. רת”א איננה עוסקת בהיבטים ביטחוניים של הגנת השמיים, אלא על ההיבטים הבטיחותיים בלבד. הנחינו את הגורמים לגבש נוהלי עבודה ביניהם – מאחר וברור שגבולות הגזרה אינם תמיד ברורים. ככלל, ככל שהדבר נוגע להסדרה מדינתית של התחום בהיבטי האיום של התופעה – ישראל היא חלוצה בתחום זה.”

אל״מ אסף מלר, ראש מנהלת מגן בחה”א: “היינו שותפים לגיבוש הצעת המחליטים לממשלה בעקבות החלטת הקבינט, והדברים מקובלים עלינו מנקודת הזמן בה הם נכתבו. אנחנו עוסקים בנושא של רחפנים, ספציפית בחה”א ומנהלת מגן, מתחיל 2016. לא חיכינו להחלטת הממשלה. התיאום עם הגופים השונים כבר קורה – לרבות עם המשטרה, השב”כ, וגופים אחרים של משרד הביטחון – מתוך הבנה משותפת שזו הדרך להתמודד. יש להבחין בין שתי שאלות: יש את השאלה כיצד מפתחים יכולות ומענים בשיתוף עם הגורמים הנוספים, ויש נדבך שלם ונפרד שעוסק בשאלה כיצד מפעילים: מי רשאי להפעיל מה? איזה תאום ניתן או לא ניתן לעשות? יש לשאלות הללו השלכות רוחב חשובות שאוכל לפרט עליהן בפורום מצומצם יותר.

“הקמנו היום צוות משימה לאומי לטיפול בהקמת ופיתוח מענים. הצוות מובל על ידי חיל האויר, וכולל את אגפי מבצעים וטכני, את מפא”ת, ומתואם עם כלל הגופים הרלוונטים, לרבות משטרה שב”כ. עד היום עשו את העבודה הזו אנשים בנוסף לתפקידיהם הרגילים. כעת מדובר על צוות ייעודי. מדובר בהקצאת כ”א משמעותי במגבלות המשאבים המוכרות לכולנו. הוקצה לזה תקציב ממערכת הביטחון, והטיפול במענים עלה על הפסים. בנוסף, קיבלנו חצי שנה לגיבוש נהלי עבודה, ובתום אותם שישה חודשים נצטרך להציג אותם.”

רפ”ק עו״ד אמיר ליפשיץ, היועץ המשפטי לאגף התכנון במשטרת ישראל: ריכזתי את הטיפול בנושא על רקע החלטת ממשלה שהייתה המניע לתהליך. אני מבקש להפריד בין שני דברים, ולחזק את חברי מהצבא: יש להפריד בין האחריות לביצוע בפועל. בכל הנוגע לאחריות, אכן, עד לאחרונה זו הייתה סוגיה במחלוקת. משטרת ישראל לא עסקה בטווח האווירי ולא והסתכלה לשמים – לא גילוי, לא מענה, ולא איומים, לא כלום. בערך לפני שנתיים התחלנו ‘להיכנס לחוויה’. כרגע סוגיית האחריות כבר הוכרעה וזה צריך להיות מוסדר, משטרת ישראל מתחילה להסתכל לשמיים. צריך, עם זאת, לשים פה הערת אזהרה: זה תחום מאד מורכב. כשמדברים על רחפן או על כטב”מ – הם מאוד מהירים, מאד קטנים, והיכולת לעבור מטריטוריה אחת לשניה גבוהה. ומכאן שאלת התיאום והשת”פ שחייב להיות בתיאום מוחלט. גם לגבי התחום הרגולטורי – עמדת המשטרה היא כי זה לא נושא העומד בפני עצמו, כיוון שעיקר הפעילות שלנו הוא מול הגורמים האזרחיים: ככל שהרגולציה תהיה טובה יותר, נוכל לבודד את הגורמים הפלילים והפח”עיים ביתר קלות.

ח”כ חיים ילין אמר כי טוב שהדיונים מתקיימים וטוב שהקבינט מקבל החלטות. איום הרחפנים הוא מקביל לאיום המנהרות, אין לי ספק בזה. נדרשת אמירה ברורה של הרמטכ”ל על ההתמודדות עם האיום כפי שאמר בנוגע למנהרות.

ניצב משנה עופר שנהב ראש המחלקה לפיתוח טכנולוגי במשטרה אמר כי יש מנעד אין סופי של איומים; פגיעה בפרטיות, העברת אמל”ח ותרחשי טרור שונים. צריכה להיות שילוביות ובהתאם לכך נעשים המון ניסויים יחד עם הגופים השונים. קורה משהו בשמים שדורש גילוי ויירוט בסביבה אורבנית שיוצרת אתגר מאוד מורכב והיום אחד הדברים שאנחנו מנסים לעשות, הוא ליצור תמונת שמים אחודה.

עו”ד אבישי פדהצור יועמ”ש רשות התעופה האזרחית ביקש להדגיש כי רת”א עוסקת בבטיחות תעופה אזרחית, לא פח”ע לא מניעת טרור. לפי חוק הטייס עצם מעופף שטס  משנה את הגדרתו לפי מטרתו. כלי שטס למטרות ספורט הוא טיסן, ואילו כלי שטס לצילום או לעבודה הוא כלי טייס הדורש רישוי מאוד הדוק. בהתייחס להטסת טיסנים, הגישה הייתה לקבוע כללי הפעלה שנועדו למנוע תאונות בתמימות, אסור להטיס בקרבת בני אדם וכו’.

עוד אמרי כי רת”א נמצאים  במהלך של תיקוני חקיקה חרבות קביעת עבירה פלילית על הטסה בניגוד לתקנות ועוד. לדבריו נכון לפי המצב הנוכחי, רחפנים  למטרות פנאי וספורט, לא צריכים להיות רשומים על פי החוק. על כך הגיבה יחימוביץ’ ואמרה כי כאשר רק לארבעה אחוז יש רישיון זה עולם כאוטי לחלוטין.

גדי רגב מרשות התעופה האזרחית אמר כי עד היום רת”א עסקה  בצד המסחרי, יש 65 חברות המפעילות רחפנים על פי רישיון ורישום. מחר התמונה תהיה אחרת לחלוטין. קצב גידול האיום הוא גדול הרבה יותר מהיר מקצב הרגולציה. הוא הוסיף ואמר אם יוחלט רת”א יעשו רישום לכל רחפן. “אנחנו בקשר ישיר עם רשות FFA שהפסיקה לאחרונה את הרישום בגלל סוגיות טכניות למרות הדרישה וכעת חוזרים מחדש. האירופים עוד לא התחילו גם כאשר נעשה רישום הוא רק מעל משקל מסוים. משאירים את הלבל הנמוך לפנאי וספורט מתוך ההנחה שיש אזרחים רבים שעושים שימוש פשוט ולא פוגע.

פרסום

תא”ל במיל עדן אטיאס מנכ”ל פרא זירו אמר כי בחברה שלו רוצים לפתור איך להרחיב את השימוש גם מעל אנשים וגם מעבר לשדה ראיה. הגירה של טכנולוגיה מהעולם הצבאי לעולם האזרחי. הוא ציין כי מדינת ישראל הייתה הראשונה בעולם שעשתה הסדרה ראשונית להעלאת רחפנים. בשנתיים האחרונות בארצות הברית ואירופה יש התקדמות שהשיגה אותנו.

בהתייחס לאיום הדגיש כי אמנם אותו רחפן שמעיף ילד בפארק יכול להיות בשימוש פחע”י אך מדובר על כלי קטן שלא יודע לטוס מעבר ל 25 דקות, וישנה מגבלה של מרחק. כלי כזה לא יודע לחצות את מדינת ישראל.

הוא הוסיף ואמר כי הרישום צריך להיות הן בזמן הקנייה והן בתוספת רכיבים טכנולוגים שיאפשרו לזהות את הרישום של הכלי בהיותו באוויר. זהו הכיוון אליו הולכים האמריקאים. וסיים ואמר כי הוא מציע שבתהליכי ההסדרה ישולבו אנשי מקצוע גם מהמגזר העסקי.

גיא צ’רני שותף בחברת אטלס דינמיק הדגיש כי רחפנים הם לא איום, שימוש לא נכון הוא איום. מדובר על טכנולוגיה מדהימה והוא מתנגד להפחדות סביב הטכנולוגיה שמאפשרת להציל חיי אדם. כך למשל בדיקת תשתיות גובה כמו גשרים יכולה להתבצע ללא סיכון חיי אדם, בדיקת זיהומים בשטחי חקלאות, חילוץ וסיוע בהוריקנים, זיהוי אנשים בסיכון ועוד. “אנחנו  נמצאים בקצה הקרחון”  הוא סיים ואמר כי הפנטגון השיק תכנית של 700 מיליון דולר להתמודדות עם איום הרחפנים וכדאי ללמוד מהם.

אלון אונגר אמר כי ההסתכלות צריכה להיות הרבה יותר רחבה, מעבר לביטחוני ובטיחותי. צריך לדבר גם על הגנת פרטיות והפוטנציאל העסקי בהסדרת פיקוח הייצור הכלכלי.  ישנם תשעה משרדי ממשלה העוסקים ישירות בכלי הטייס הבלתי מאוישים וחייבים להגיע לדרך ראיה הוליסטית.

מיקי ישראלי אמר כי 99 אחוז מהמשתמשים עושים זאת לפנאי וספורט. “אני מכיר את האנשים, לא רואה בהם ובציוד סכנה לביטחון. באותה מידה סכין מטבח יכול להוות איום” צריך להסדיר את הרישום אבל שיהיה כמו בארצות הברית, עשר דקות באינטרנט ו 5 דולר- אסור שיהיה יותר מסובך.

אייל יפה מהמשרד לאיכות הסביבה ביקש להדגיש את הצד החיובי. הרחפנים מאפשרים למשרד פיקוח וטיפול בחומרים מסוכנים, זה כלי עז. כך היה באירוע בנחל אשלים, הכלי סייע רבות בטיפול. לאור זאת המשרד רוצה להקים במחוזות יחידה שתעסוק בכלי ותקדם את השימוש בו.

 

Print Friendly, PDF & Email

בנוסף אולי תאהב/י

מצטרפים לדף הפייסבוק של מכניקה-נט ונשארים מעודכנים כל הזמן‎

אודות מערכת פורטל מכניקה נט

מערכת פורטל מכניקה נט עושה כמיטב יכולתה להביא בפניכם חדשות , כתבות ,מחקרים ,ידיעות מהארץ העולם ועוד המון אינפורמציה בתחום תעשיית המתכת תעשיית הזיווד הפלסטיק והגומי . בכל הצעה בקשה רעיון נשמח באם תיצרו קשר

בידקו גם

Visa הכריזה על השקעה ב-Behalf בכדי לתמוך במימון לעסקים קטנים

Behalf תאפשר לעסקים קטנים ובינוניים לשלם לשותפיה הסוחרים בעזרת הכרטיס הווירטואלי של Visa  ההשקעה מהווה …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *