הצעה לעגן בחקיקה את סימון נתוני האשראי בתקופת הקורונה – במקום ההצעה למחוק אותם

יו"ר ועדת הכלכלה מרגי: מציע לעגן בחקיקה את סימון נתוני האשראי בתקופת הקורונה – במקום ההצעה למחוק אותם

היו"ר מרגי אמר את הדברים בתום דיון בהצעות חוק של ח"כ גפני וח"כ ארבל, שהציעו למחוק נתוני אשראי בתקופת הקורונה; בנק ישראל הזהיר מפגיעה דווקא בחלשים ובתחרות בשוק האשראי והודיע כי הורה לסמן את הנתונים בתקופת הקורונה; ח"כ גפני: מוכן לפשרות

פרסום

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ יעקב מרגי, החלה היום להכין לקריאה ראשונה את ההצעה לתיקון חוק נתוני אשראי, של חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר ואת ההצעה של ח"כ משה ארבל לתקן את חוק צ'קים ללא כיסוי וחוק נתוני אשראי, על רקע משבר הקורונה. חברי הכנסת גפני ואשר מציעים לקבוע כי מאגר נתוני האשראי, שמנהל בנק ישראל, לא יכלול נתוני אשראי שנאספו בתקופת הקורונה והנתונים שכבר נאספו בתקופה האמורה יימחקו. ח"כ ארבל מציע כי למשך תקופה מסוימת, שלא תעלה על 90 יום, לא יוגבלו חשבונות בנק של לקוחות שחזרו להם עשר המחאות או יותר.

היו"ר מרגי אמר בפתח הדיון כי אין ספק שצריך לחשוב מחוץ לקופסה בתקופת הקורונה, ולמצוא דרכים להקל על הקשיים של הציבור. הוא הזכיר כי לפי החוק בנק ישראל הקים ומנהל מאגר של נתונים המאפשרים לחברות אשראי להפיק דירוג אשראי ללקוחות, במטרה ליצור תחרות בשוק האשראי למשקי הבית ועסקים קטנים. זאת על מנת להוזיל את עלות האשראי. לדבריו, צריך לבחון אם הציבור לא יפגע כתוצאה מההצעה למחוק נתוני אשראי.

ח"כ גפני הציג את הצעתו וטען כי חוק נתוני אשראי נעשה בשביל לסייע לעשירים, שמצליחים להתמודד עם המגיפה, בעוד שמי שלא מצליח הם מי שנמצאים במעמד הבינוני והנמוך מבחינה כלכלית. לדבריו, מטרת הצעתו היא לעזור לאותם אנשים במחיקת הנתונים השלילים עליהם. עם זאת הוסיף ח"כ גפני כי יהיה מוכן לפשרות, אך אמר כי החוק צריך לעבור. היו"ר מרגי אמר בתגובה כי בנק ישראל יצרך לשכנע את הוועדה שהחוק לא טוב ומזיק.

ח"כ ארבל הציג אף הוא את הצעתו, ואמר כי כשרואים אדם שנפל אל לנו לחפש גם את האבן לזרוק עליו. הוא ציין כי לפני נתוני כונסת הנכסים הרשמית, סיגל יעקבי, ישנה עלייה של 75% בבקשות לפשיטות רגל ביוני השנה, לעומת יוני אשתקד. "אם ההצעה לא תעבור נמשיך להקשות על השכבות המוחלשות, שנפגעו שלא באשמתן", אמר.

ח"כ אימאן חטיב יאסין אמרה כי היא מקבלת עשרות פניות באשר לצ'קים חוזרים, וצריך למצוא לכך פתרון. ח"כ סונדוס סלאח הוסיפה כי גם הבנקים צריכים להיכנס מתחת לאלונקה, מאחר ואם אנשים לא ימותו מהקורונה הם ימותו מהחובות לבנקים. ח"כ אסנת מארק אמרה כי ההצעות יכולות להחזיק למעגל המון עסקים קטנים ועצמאים שמתרסקים. ח"כ תמר זנדברג ציינה כי היא חשבה שגם בימי שגרה הצעת חוק נתוני אשראי היא מפוקפקת ובעייתית, ולא משרתת את מקבלי האשראי. היא הוסיפה כי התעלמות מנתוני האשראי בתקופה הזו זה הדבר הנכון לעשות.

מנגד, הממונה על נתוני האשראי בבנק ישראל, אייל חדד, אמר כי הבנק מודע למצב הכלכלי הקשה, אך מחיקת הנתונים תגרום נזק בעיקר לחלשים שהוועדה מבקשת לסייע להם. הוא הסביר כי הבנק בו מנהל האדם את חשבונו יודע עליו את כל הנתונים, ואם תהייה מחיקה מהמאגר אז דווקא הבנקים והגופים האחרים, שיכולים להתחרות עליו במתן אשראי, לא ידעו מה מצבו. "אם נגרום לחור שחור בעל המכולת לא יכבד את הצ'קים שלך", אמר. חדד הוסיף כי הבנק נתן הוראה לנותני האשראי לסמן את כל העסקאות שנבעו מהמשבר בתקופת הקורונה, וביקש לקדם את נושא הסימון ולא את המחיקה. היו"ר מרגי קרא לבנק ישראל להגביר מאמצי הסברה לציבור, על האפשרויות השונות העומדות לרשותו בשוק האשראי, ואמר: "אם זה לא כמו לבנת פורן הקמפיין לא הצליח".

מבקרת הצוות העסקי במאגר נתוני אשראי בבנק ישראל, אורלי הר ציון, הסבירה כי הבנק הנחה את נותני האשראי לקחת את כל מי שבחצי השנה שקדמה לקורונה ולבחון אם היה עליו מידע שלילי או לא. לדבריו, מי שלא היה עליו מידע שלילי באותה תקופה, ובתקופת הקורונה הצטבר עליו מידע שלילי – נחשב לתקין כך שמצבו הורע בגלל הקורונה. היא הסבירה כי מי שעד כה הצליח לעבור את התקופה בשלום, אך בעוד כחודש, למשל, יקלע למשבר, הסימון אמור לסייע לו – מאחר ונותני האשראי יראו את ההיסטוריה הטובה שלו. הר ציון אף ציינה כי עד היום פנו קרוב למאה אלף לקוחות לקבל את המידע הקיים עליהם, נרשמו מעל 10 מיליון חיוויים ודוחות במערכת, שבה משתמשים 36 נותני אשראי.

היו"ר מרגי הגיב כי מחיקה היא אכן צעד קיצוני וכי הסימון יכול להיות טוב, אך לא מספיק. נציגת משרד המשפטים, רוני נויבואר, הסבירה כי החוק נועד לסייע דווקא לאלה שלא יכולים לקחת אשראי מהבנק שלהם, ואם לא יהיה עליהם מידע והם יבקשו לקחת אשראי מגוף אחר – אז הגוף ישאל למה הלקוח הגיע אליו ויבין מדוע אין עליו מידע.

פרסום

יו"ר איגוד חברות האשראי, מיכה אבני, אמר כי הוא מאוד לא מרוצה מהתחרות כיום. עם זאת הוסיף כי זו הפעם הראשונה שהאיגוד הוא בדעה אחת עם בנק ישראל ומשרד המשפטים, וחושב שהתיקון הוא טעות מיסודו. אבני הביע תמיכה בסימון נפרד לתקופת הקורונה. נציגת משרד הכלכלה, תמר מירסקי, הביעה גם היא תמיכה בסימון. דברים דומים אמר גם מנהל תחום הפיננסים ושוק ההון באיגוד לשכות המסחר, רונן סולומון. נציגת רשות התחרות, טובי האריס, הצטרפה לדברים והוסיפה כי מצב שבו רק לבנק אחד יש מונופול על המידע של הלווה יגרום לכך שגופים אחרים לא יוכלו להתחרות עליו.

יו"ר הוועדה להגנת הפרטיות בלשכת עורכי הדין, עו"ד דן חי, שהשתתף בדיוני לחקיקת החוק ב-2016, הציע לתת את זכות הבחירה לכל אדם, כך שמבקש האשראי יוכל להחליט אם יועבר עליו מידע או לא. נציג איגוד הבנקים, טיבי רבינוביץ, דימה את ההצעה לכך שנותני אשראי נוסעים בכביש חשוך וברגע אחד מכבים להם גם את הפנסים. "זה יגרום לכולם ללחוץ על הברקס ויביא לפגיעה בתחרות", אמר. היו"ר מרגי אמר בתגובה כי הבנקים לא יפסיקו לתת אשראי, אלא ייקרו אותו.

היו"ר מרגי סיכם ואמר כי מהדברים עולה חשש כבד מסוגיית המחיקה. הוא הוסיף כי אם הדיון היה מתבסס על נתונים ייתכן שאפשר היה לשכנע אותו במאה אחוז. עם זאת הוא ציין כי מה שעשה בנק ישראל עד היום מבוסס על סמכות לא מחייבת, ואמר כי יכול להיות שיצליח לשכנע את יוזמי תיקוני החקיקה להסכים שהסימון יהיה חובה ולא רשות, ולעגן זאת בחקיקה שתתאים לעתות חירום גם במצבים דומים אחרים. "אפעיל על הצדדים לחץ פיזי מתון להגיע לנוסח מוסכם. הציבור צריך לדעת שגם המערכת הבנקאית וגם הכנסת והממשלה עושים מאמץ לסייע לו לעבור את התקופה במינימום נזקים", אמר.

עוד אמר היו"ר מרגי כי "הוועדה מבקשת מבנק ישראל להעביר אליה נתונים ומידע שהועבר לפונים ממערכת נתוני אשראי, לרבות אשראי שניתן לפונים על בסיס המידע. כמו כן, הוועדה מבקשת מידע על חשבונות שהוכרזו מוגבלים בחודשים האחרונים, בעקבות צ'קים שחזרו בתקופות הקורונה, לעומת החודשים המקבלים ב-2019".