הדפסה תלת-ממדית של מתכות, מבוססת התכה, מורכבת למעשה ממאות תהליכי ריתוך מיקרוסקופיים המרבדים את השכבות זו על-גבי זו. לפיכך, סביר היה למצוא מיקרו-מבנים זהים בשני התהליכים, לרבות פגמי ייצור ותכונות מכאניות תוצאתיות. הן בריתוך והן בהדפסה מעורבים תהליכי מילוי חומר, התמצקות ואזורים מושפעי-חום כמו גם קצבי קירור שונים כתלות במרחק מאזור ההתכה. אולם, הפגמים שנוצרים במהלך ההדפסה שונים מאלו שהורגלנו אליהם בריתוכים כתוצאה מריבוד בסקאלה מיקרונית ובגלל השימוש בכדוריות אבקה. משטחי חוסר רציפות נפחית עלולים להזיק למשיכות הנחוצה ברכיבים תעופתיים, בנוסף לטיב פני השטח מחוספס, המתבטא בגליות, דבוקות אבקה, תעלות וכיסים נסתרים המורידים אורך חיים בהתעייפות ומזרזים קורוזיה. אחת הבעיות המהותיות הנובעת מהפגמים לעיל הינה כיצד לפתור את סוגיות הבדיקות הלא-הורסות כאשר שיטות סטנדרטיות נופלות. אבטחת איכות בגמר הייצור ואחזקה חזויה הינן קריטיות בתחום התעופה שאליו מכוונים את הרכיבים המודפסים מנתכי טיטניום ולכן חובה לחפש שיטות NDT יעילות בטרם תבשיל הטכנולוגיה לחומרי מבנה נושאי-עומס. במהלך ההרצאה נדון בהבדלים בין תהליכי ריתוך להדפסה מבחינה מטלורגית ומהם האתגרים העומדים בפני המהנדסים מבחינת תכונות החומר.