דף הבית / פלסטיק וגומי -מידע מקצועי / האם בטוח לשתות מבקבוקים שהיו בשמש או שכבו הרבה זמן במרפסת?

האם בטוח לשתות מבקבוקים שהיו בשמש או שכבו הרבה זמן במרפסת?

האם בטוח לשתות מבקבוקים שהיו בשמש או שכבו הרבה זמן במרפסת? ומה בנוגע לכלים שחוממו במיקרוגל? וקופסאות פלסטיק אחרות?

ככל שגובר השימוש שלנו במוצרי פלסטיק, עולה גם המודעות לכך שהוא עלול לפלוט חומרים מזיקים לבריאות ולסביבה. אם החששות נכונים, הרי שהם משמעותיים מאוד – אחרי הכול חלק ניכר ממוצרי המזון ומהמשקאות שאנחנו קונים מגיעים באריזות פלסטיק, ולא פעם אנחנו מחממים אותם בכלים רב-פעמיים ובצלחות, בלי להבין באמת את התהליכים שעשויים להתרחש במגע בין מזון לכלי. אז מהם החומרים שנפלטים מהאריזות ומהכלים היומיומיים שלנו ומאילו סוגי פלסטיק כדאי להיזהר?

פוליאתילן טרפתלט (PET)

PET הוא חומר השייך למשפחת הפוליאסטרים. הוא משמש בעיקר ליצירת סיבים סינתטיים ובקבוקי מים ושתייה קלה וקל יחסית למחזר אותו. בדומה לכל סוגי הפלסטיק, PET הואפולימר, ובתהליך ייצורו משתמשים בזרזים כימיים המבוססים על תרכובות של היסוד אנטימון (Sb). אנטימון שייך לקבוצת המתכות למחצה ובתרכובות שלו משתמשים בין השאר בתעשיית החומרים מעכבי הבעירה. בייצור PET משתמשים באנטימון תלת-חמצני (Sb2O3) שנשטף ברובו בסוף התהליך, אך חלק קטן ממנו נשאר בפלסטיק ועלול לזלוג למשקה.

פרסום

המשרד להגנת הסביבה בארצות הברית מתיר כמות של עד 6 מיקרוגרם אנטימון חמצני לליטר מים. חשיפה גבוהה יותר עלולה להשפיע על העור, העיניים ומערכת העיכול. בנוסף, מחקרים מייחסים לאנטימון פעילות סרטנית והשפעה על הכבד, מערכת הנשימה ומערכת הדם, אך מדובר במחקרים שנעשו על בעלי חיים שנחשפו לריכוזים גבוהים מאוד.

מחקר שבדק את מידת הזליגה של תרכובות אנטימון מצא שריכוזם במים שאוחסנו בבקבוקי PET עלה כמעט פי 25 בעת אחסון של חודש במקרר, ופי 250 בבקבוקים שאוחסנו שישה חודשים בטמפרטורת החדר, אך בשום מקרה כמות האנטימון לא חרגה מהסף המותר.

מחקר נוסף בדק את ההשפעה של טמפרטורה על קצב הזליגה ומצא שבטמפרטורות של 80-70 מעלות צלזיוס ריכוז האנטימון במים עלה מעבר לכמות המותרת בתוך 5-1 ימים. אם כן, זליגת האנטימון מבקבוקי PET עולה עם הזמן ועם עליית הטמפרטורה. לכן לא מומלץ לשתות מבקבוקים שנחשפו לטמפרטורות גבוהות, למשל אחרי שהייה ממושכת במכונית באמצע הקיץ.

פוליקרבונט

פוליקרבונט הוא שם כולל לקבוצה של חומרים פלסטיים שעשויים מביספנול A (או בקיצור BPA). מדובר בפלסטיק חזק שקל לעבד אותו לצורות שונות ולכן משתמשים בו לציוד רפואי, אלקטרוניקה, כלי תחבורה ועוד. לעתים משתמשים בו גם לאריזות מזון, בקבוקים רב-פעמיים ולציפוי פנימי של פחיות שימורים. ההשפעות של ביספנול A על בריאות האדם קשורות לכך שהוא דומה במבנהו להורמון הנשי אסטרוגן ולכן יכול להשפיע על תהליכים רבים בגוף האדם.

בעקבות השימוש הנרחב בו, כמות לא מבוטלת של ביספנול A מגיעה לסביבה דרך הביוב, דליפות ממטמנות פסולת או התפרקות של פוליקרבונט שנזרק לסביבה. הריכוז של ביספנול A בטבע אינו גבוה במיוחד, מאחר שמיקרואורגניזמים רבים יכולים לפרק אותו בתנאים עתירי חמצן. אך בנישות חסרות חמצן, כמו בעומק האדמה או בקרקעית הים, ביספנול A עלול להצטבר ולגרום לנזק. מחקר שבחן את ההתפתחות של ביצי תנין הראה שדי בריכוזים נמוכים של ביספנול A כדי לשבש את קביעת הזוויג ולגרום להופעה של נקבות בלבד.

פוליוויניל כלוריד (PVC)

PVC הוא פלסטיק קשיח שנמצא בשימוש נרחב בבניין. בצורתו הגמישה משתמשים בו גם בציוד רפואי, בגדים, ייצור תקליטים ועוד. אך כדי להגדיל את גמישותו מוסיפים לו פתלטים(Phthalates) – תרכובות שעלולות לשבש את המערכות ההורמונליות של בני אדם ובעלי חיים. “תסמונת פתלט” הוגדרה כתופעה שבה בעלי חיים שנחשפו לפתלטים בהיותם עוברים הראו שיבושים במערכת הרבייה הזכרית, בין השאר בגלל הפחתה בייצור ההורמון טסטוסטרון.קיימות עדויות שהדבר נכון גם לבני אדם, אך לא הוכח קשר סיבתי ישיר.

פרסום

פתלטים נמצאים בריכוז גבוהה באטמוספרה, במקורות מים ובקרקעות חקלאיות. זה נובע כמובן מהשימוש רחב ההיקף ב-PVC גמיש, אך גם קשור לכך שהפירוק הביולוגי שלו בטבע אינו יעיל. נעשים מאמצים להפחית את כמות הפתלטים שמגיעים לסביבה בעזרת מיקרואורגניזמים שמפרקים אותם ביעילות בתהליך טיהור שפכים, אולם לא די בזה. כדי להתמודד עם הבעיה באופן מיטבי יש להפחית את השימוש בהם עוד בתהליך הייצור של PVC ואכן יש תקנות לכך.

אם כן, סוגים שונים של פלסטיק פולטים חומרים בדרגות סיכון שונות לבריאות האדם. מומלץ להימנע משימוש בפוליקרבונט ו-PVC, אך נראה ש-PET אינו מסוכן כל עוד הבקבוק לא נחשף לטמפרטורות גבוהות. ניתן לזהות את סוג הפלסטיק על פי קוד המיחזור המופיע במשולש שמוטבע על הפלסטיק. PET מצוין בקוד 1, PVC הוא 3 ופוליקרבונט הוא 7. וככלל, ככל שהפלסטיק שחוק יותר או חשוף יותר לטמפרטורות גבוהות הוא נוטה לפלוט יותר חומרים, כך שמוטב לא לחמם פלסטיק במיקרוגל או להשתמש בו לשתיית משקאות חמים.

מאת :נעה ברק-גביש מכון דווידזון

Print Friendly, PDF & Email

בנוסף אולי תאהב/י

מצטרפים לדף הפייסבוק של מכניקה-נט ונשארים מעודכנים כל הזמן‎

אודות מערכת פורטל מכניקה נט

מערכת פורטל מכניקה נט עושה כמיטב יכולתה להביא בפניכם חדשות , כתבות ,מחקרים ,ידיעות מהארץ העולם ועוד המון אינפורמציה בתחום תעשיית המתכת תעשיית הזיווד הפלסטיק והגומי . בכל הצעה בקשה רעיון נשמח באם תיצרו קשר

בידקו גם

טובעים בפלסטיק

כמות הפלסטיק בעולם הולכת וגדלה עם השנים. כמה פלסטיק נוצר? מה עלה בגורלו? וכמה ממנו …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *