מכניקה נט פורטל מקצועי לזיווד.
סיכונים סביבתיים הם סיכונים פיננסיים: המשרד להגנת הסביבה יזם סדנה מקצועית בשיתוף הרגולטורים הפיננסיים בישראל עם מקביליהם באירופה; השרה גילה גמליאל: "סיכוני אקלים וסביבה צריכים לעמוד לנגד עיני הגופים המנהלים את חסכונות הציבור. לא ייתכן שגופים מוסדיים ישקיעו את חסכונות הציבור בחברות שמזהמות ומקצרות את חיי החוסכים"
השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל: "מדינת ישראל צריכה להצטרף למועדון המדינות המובילות ביצירת סטנדרטים נאותים לגילוי ולהטמעה של שיקולים סביבתיים בסקטור הפיננסי. סיכוני אקלים וסביבה צריכים לעמוד לנגד עיני הגופים המנהלים את החסכונות של הציבור. לא ייתכן שגופים מוסדיים ישקיעו את חסכונות הציבור בחברות שמזהמות ומקצרות את חיי החוסכים. הטמעת שיקולים אלה תוביל לצמיחה חכמה, המתחשבת במגוון הצרכים של החברה והסביבה. אני מאמינה שהשיח המשותף והפורה עם הרגולטורים הפיננסיים יביא לגיבוש רגולציה מתקדמת לגילוי וניהול סיכונים סביבתיים בהשקעות"
פרסום
ביוזמת המשרד להגנת הסביבה ובשיתוף הרגולטורים הפיננסיים, מתקיימת הבוקר (ד') סדנה מקצועית בנושא רגולציה של סיכונים פיננסים סביבתיים והזדמנויות, במעמד השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל ובהשתתפות המפקח על הבנקים יאיר אבידן. הסדנה נערכה באופן וירטואלי, בהשתתפות נציגי הרגולטורים הפיננסיים הישראליים – רשות ניירות ערך, בנק ישראל ורשות שוק ההון, הרגולטורים הפיננסיים של האיחוד האירופאי, ונציגי ה-OECD, על מנת להציג את המדיניות האירופאית בתחום. סדנה נוספת תיערך בקרוב להצגת סיכונים סביבתיים בישראל בעלי השפעה פיננסית משמעותית, כולל סיכוני חומרים מסוכנים, זיהום קרקע, שינוי אקלים ועוד.
המשרד להגנת הסביבה העביר באחרונה לרשות ניירות ערך נייר עמדה מפורט לגבי ההסדרים הרצויים לגילוי והטמעה של סיכוני סביבה, בהתייחס לפעילות של חברות ציבוריות ושל הגופים הפיננסיים עצמם. המשרד שלח את נייר העמדה לרשות לניירות ערך, בהמשך למסמך שפרסמה הרשות בנוגע להיוועצות עם הציבור על אודות גילוי בנוגע לאחריות תאגידית וסיכוני ESG. עמדת המשרד (מצורפת בקישור) מפרטת את חשיבות קביעת חובות גילוי, סטנדרטים לגילוי, והטמעה של שיקולים סביבתיים בקבלת ההחלטות בגופים הפיננסים.
המשרד מברך את רשות ניירות ערך על הצעד החשוב בתחום. מהלך זה, של קביעת חובות גילוי, יאפשר לשקף לציבור את היקף הכספים המושקעים בפעילויות מסכנות ופוגעות בסביבה, ואת המדיניות של ניהול סיכונים אלה. כך, יוכל הציבור לשקול באופן מושכל יותר באילו אפיקים הוא מעוניין להשקיע את הונו. לצד זאת, הגילוי יאפשר לקובעי המדיניות לנקוט בצעדים שיצמצמו חשיפות פיננסיות לסיכוני סביבה משקיים כגון סיכוני אקלים. כמו כן, הגילוי יאפשר לגופים הפיננסיים ולחברות עצמן לבצע השוואות מול הגורמים המתחרים בשוק ולשפר את התנהלותן בתחום זה.
בשני העשורים האחרונים, אנו עדים לעיסוק הולך וגובר בהיבטים הסביבתיים הכרוכים בתחומים פיננסיים כגון השקעות, ביטוחים, מתן אשראי ודירוגי אשראי. האיחוד האירופי המוביל מגמה זו, מחייב חברות גדולות בדיווח על השפעותיהן הסביבתיות והחברתיות. בשנת 2018, הנציבות האירופית השיקה תוכנית פעולה בנושא מימון צמיחה מקיימת, הכוללת צעדים להגברת השקיפות ולהטמעת שיקולי קיימות בשוק הפיננסי והבנקאי. לצורך כך, פורסם באחרונה מסמך הטקסונומיה האירופית למימון בר-קיימא אשר יהווה את הבסיס לרגולציה האירופית בתחום.
לאור חשיבות הנושא והמגמה בעולם ובאירופה, המשרד להגנת הסביבה מקיים שיח מתמשך מול נציגי הרגולטורים הפיננסיים על מנת לקדם אימוץ של חובות גילוי וניהול סיכונים סביבתיים בהשקעות ובמתן אשראי, בדומה לנעשה בעולם.
פרסום
בעשור האחרון עוסק המשרד להגנת הסביבה במספר אפיקי פעולה בתחום זה, על מנת להטמיע שיקולי סביבה בזירה הפיננסית: כך המשרד פרסם יחד עם משרד האוצר מדריך להטמעת ניהול סיכונים סביבתיים בתהליך קבלת החלטות ההשקעה שבמסגרתו מפורטים, בין היתר, כלים יישומיים ואסטרטגיות לניהול סיכונים סביבתיים. כמו-כן, המשרד מפרסם את "מדד ההשפעה הסביבתית", המאפשר השוואה בין החברות הנסחרות המשפיעות ביותר בארץ מבחינה סביבתית על בסיס שנתי, ובכך מספק מידע חשוב עבור הגופים הפיננסיים, ציבור המשקיעים ורשויות המדינה.
"שיח משותף עם הרגולטורים הפיננסיים ועם הגורמים הרלוונטיים במדינה, בשוק ובציבור יביא לגיבוש מדיניות מיטבית בתחום חשוב זה", אמרה גמליאל.
