ריתוך חלקי פלדה בעוביים גדולים מהווה אתגר מערכתי שמשלב תכנון מיוחד, ריתוך רב זחלי עם אנרגיה מרובה, טיפול תרמי מורכב וקושי בביצוע הבדיקות הלא הורסות לבדיקת התאמתו לתקן.
ריתוך עוביים מעל 50 מ"מ מופיע בארץ מדי פעם בעיקר בריתוך אוגני גירדר של עגורנים גדולים, וצינורות עבים שהיו נהוגים בתחנות כח פחמיות. עוביים גדולים יותר עד 500 מ"מ מופיעים בריתוכי ריאקטורים של כורי גרעיניים בעיקר מסוג PWR ולא מבוצעים בארץ.
בימים אלו מתנהל פרויקט אדיר בהיקפו של הקמת תחנת כח סולרית באשלים.
המתקן יהיה בעל כושר ייצור כולל של כ-110 מגוואט (מהגדולים מסוגו בעולם) ייצור החשמל במתקן יבוצע בטכנולוגיה סולארית תרמית, שעיקרה ריכוז של קרינת השמש לצורך הפקת אנרגיה תרמית והמרתה לחשמל באמצעים קונבנציונאליים כמו טורבינת קיטור, ותוך ייצור חשמל נקי, תוך מזעור פליטת מזהמים לאוויר.
תחנת הכוח תוקם בהשקעה מתוכננת של כ-1.1 מיליארד דולר והיא צפויה לקום עד סוף שנת 2017
בתחנה זו תאגר האנרגיה הסולרית במלח מותך מיוחד בעל קיבול חום גבוה וטמפרטורת היתוך נמוכה של 220 מעלות. מתחת לזה יש מערכת חירום הבטחת חימום שתבטיח אי קפיאה. מלח זה ייאגר בשני מיכלי אגירה דוגמת מיכלי האגירה העיליים לדלק המתוכננים ונבנים לפי תקן 650 API.
תקן זה למיכלים מכסה את כל האספקטים של תכנון, יצור הרכבה ובדיקה של מיכלי דלק. אלא מאי, המשקל הסגולי של המלח גדול מ-1 ואז הבדיקה ההידרוסטטית אינה ממלאה תפקיד של עומס יתר כנדרש. בשל הקוטר הגדול של המיכל – 50 מטר וגובהו 14 ובשל המשקל הסגולי הגבוה, נוצרים מאמצים (Hoop Stresses) אשר מחייבים עובי דופן של 64 מ"מ בטבעת התחתונה. התקן מוגבל עד לעובי חומר של 45 מ"מ. טמפרטורת הנוזל מגיעה ל 350 מעלות צלסיוס דבר שמחליש את החומר ומוריד את במאמץ המותר ל 80% ומחייב הגדלה נוספת של העובי. התקן למיכלי אגירה מגביל את הטמפרטורה ל 260 מעלות צלסיוס בלבד
נוצר כאן אתגר תכנוני.
עוביים כאלו דורשים חימום מוקדם של הריתוך וביחוד בגלל השימוש בחומר בעל חוזק גבוה ( כדי להקטין את העובי) . חימום כזה לוקח זמן רב יחסית ודורש אנרגיה רבה בשל אובדן החום לתוך חומר האם העבה. החוזה דרש ריתוך של 60 מטר ביום. מכיוון שהריתוך הינו אוטומטי, ומהיר, יש צורך במערכת ממוכנת שתחמם את חומר האם תוך כדי תנועה.
נוצר כאן אתגר לחימום תרמי
תקן 650 APIדורש צילום רדיוגרפי בהיקף מלא, של 100% לכל תפרי הריתוך האנכיים שמעל "1 עובי. כפי שראיתם מעלה התכנון צריך להיות למיכל בתכונות גבוהות מזה של API650, ולכן הבדיקות כוללות היקף גבוה יותר. בנוסף תפר ב Shell to bottom אשר בדרך עובר בדיקות מגנטיות בלבד של השורש הפנימי גם לגביו יהיו דרישות גבוהות יותר. צילום של מאות מטרים של ריתוך בעובי של 62 מ"מ נומינלי, יכול להמשך אלפי שעות עבודה. גם כאן מחפשים פתרון מהיר יותר אם כי לא זול יותר. התקנים ASME VIII , למיכלי לחץ וכן 650 API למיכלי אגירה מאפשרים לבצע בדיקות אולטרסוניות מתקדמות במקומות שנדרשת בהם רדיוגרפיה. לבדיקות כאלו יש דרישות מיוחדות מבחינת ציוד והסמכת הבודקים ועל כך נעמוד בהרצאה עצמה.
נוצר כאן אתגר לבדיקת איכות הריתוך
ד"ר יוסי שואף, חברת גבי שואף בע"מ